חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: {{ס:\1|
אין תקציר עריכה
שורה 1:
'''חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), התשי"ז-1956''' (המכונה בקיצור "'''חוק ההסמכה'''") הוא [[חוק]] שחוקקה [[הכנסת השלישית]]. שמו הלקוני של החוק אינו מעיד על הסערות שעורר לאורך השנים הנושא שהוא מסדיר - הסמכת ה[[רשות מקומית|רשויות המקומיות]] ב[[ישראל]] להגביל או לאסור ב[[חוק עזר]] על מכירת [[בשר חזיר]] בתחומן.
 
החוק נחקק בתגובה ל[[פסק דין]] של [[בית המשפט העליון]], שקבע כי [[עירייה]] אינה יכולה להתנות מתן רישיונות בשיקולי [[דת]], אם לא הוסמכה לכך בחוק של הכנסת, והוא היווה פשרה עם המפלגות הדתיות, שדרשו להטיל איסור גורף על מכירת בשר חזיר. בשנים הראשונות לאחר חקיקת החוק התקינו עשרות רשויות מקומיות [[חוק עזר עירוני|חוקי עזר]] שאסרו או הגבילו מכירת בשר חזיר בתחומן. לאורך השנים ירדה הסוגיה מ[[אג'נדה|סדר היום הציבורי]], אך היא שבה ועלתה ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], כתוצאה משינויים חברתיים, דמוגרפיים, פוליטיים ומשפטיים. בשנת [[2004]] שוב נדרש בית המשפט העליון לסוגיה, בעקבות סדרה של עתירות נגד חוקי עזר שהתקינו רשויות מקומיות שונות מכוח חוק ההסמכה. בפסק דינו, התווה בית המשפט את השיקולים שעל רשות מקומית לשקול בבואה להתקין את חוקי העזר, מבלי להכריע לגופם של המקרים שהובאו בפניו.
 
==הרקע לחקיקת החוק==
שורה 68:
 
===שנות ה-90 ואילך===
על אף שרוב חוקי העזר האוסרים מכירת בשר חזיר הותקנו ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] ובראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], שלוש רשויות מקומיות התקינו את חוקי העזר שלהן בשני העשורים האחרונים: [[דימונה]] ([[1993]]), [[יהוד]] ([[1994]]) וכרמיאל ([[2001]], חוק עזר שהחליף חוק עזר קודם מ-[[1978]]). עירייה רביעית, עיריית [[בית שמש]], התכוונה להתקין חוק עזר בשנת [[2000]], אך הליכי חקיקתו עוכבו בידי בית המשפט העליון והם לא הושלמו מעולם.
 
ב-30 השנים שקדמו להתקנת חוק העזר בדימונה, רק שלוש ערים התקינו חוקי עזר האוסרים מכירת בשר חזיר – אשדוד, קריית אונו וכרמיאל. [[דפנה ברק-ארז]] סבורה כי העניין המחודש בחקיקת חוקי העזר בעניין מכירת בשר חזיר נובע משלושה גורמים מרכזיים:{{הערה|1=Daphne Barak-erez, ''Outlawed pigs'' (2007), p. 81.}}
#שינויים דמוגרפיים וחברתיים: חלק ניכר מהשינויים נבעו מגבור [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים|העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר]]. המשטר ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] הממושך ב[[ברית המועצות]] ניתק [[יהודים]] רבים מהמסורת היהודית, ורבים מהם התרגלו לאכול בשר חזיר. העלייה מברית המועצות העלתה, לפיכך, את הביקוש לבשר חזיר. {{ש}}שינוי נוסף חל בתרבות הישראלית, שהפכה [[חילונים|חילונית]] יותר. בהשפעת ה[[גלובליזציה]] נפתחו ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] [[מסעדה|מסעדות]] גורמה שהציעו בתפריטיהן מוצרים חדשים, ובהם בשר חזיר, והציבור החילוני היה בשל לקבל זאת. בדיון שנערך בכנסת ב-[[1993]] הלין חבר הכנסת [[מנחם פרוש]] מ[[יהדות התורה]] על קיומן של 130 חנויות המוכרות בשר חזיר ברחבי המדינה.{{הערה|1=[http://www.knesset.gov.il/Tql//mark01/h0001917.html פרוטוקול מליאת הכנסת מה־19 במאי 1993]}}
# שינויים פוליטיים: [[חוק הבחירה הישירה]] שנכנס לתוקפו ב-[[1996]] (אך הורגש היטב גם במערכת [[הבחירות לכנסת ה-13]], ב-[[1992]]) הביא לסקטוריאליות בפוליטיקה הישראלית, ולחידוד עמדות בקרב פוליטיקאים חילוניים וחרדים. המאבקים בין דתיים לחילוניים עסקו גם בשאלת החזיר, ובבית שמש הגיעו לכדי עימותים בין חרדים לעולים חדשים.
# שינויים משפטיים: [[המהפכה החוקתית]] שהביאה עמה חוקים כדוגמת [[חוק יסוד: חופש העיסוק]] ו[[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], גרמה לבתי המשפט לבחון מחדש את חוקי העזר. מעתה, לא די בכך שהכנסת הסמיכה את הרשויות המקומיות להתקין חוקי עזר; על הרשויות המקומיות להבטיח כי חוקי העזר שלהן לא יפגעו ב[[חופש העיסוק]] ובחירויות הפרט ב[[מידתיות|מידה]] שאינה עולה על הנדרש.