שמחה בונם סופר – הבדלי גרסאות

בשנת [[ה'תר"ס]] נחלש רבי שמחה בונם, ולא היה בכוחו למסור את שעוריו באופן סדיר. אז מינה לסגן תחתיו את בנו יחידו רבי [[עקיבא סופר]], כשהוא עדיין [[אברך]] צעיר. אך גם אז, כשרק הוטב לו מעט מיד שלח להודיע בישיבה שהוא ימסור היום את השיעור. בשנת [[ה'תרפתרס"ו]] נסע לפרנקפורט כדי לבקש [[רפואה|מזור]] למחלתו, ושהה שם זמן ממושך. בט"ו בכסלו [[ה'תרפתרס"ז]], בחודש בו מלאו לו 64 שנים, [[מוות|השיב את נפשו]] לאלוקיו. קהילת פרנקפורט רצתה שרבי שמחה בונם ייטמן באדמתה, אך קהילת פרשבורג לא וויתרה והוא נטמן בבית הקברות בעיר.