חרלמבוס הקדוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מורשתו: הגהה, עריכה קלה
←‏המסורת על תולדות חייו: לוקיום => לוקיוס
שורה 26:
חרלמבוס כיהן כבישוף והטיף ל[[נצרות]] במשך שנים רבות. הוא נתפס על ידי ה[[פרוקונסול (רומא העתיקה)|פרוקונסול]] לוקיאנוס והמפקד הצבאי לוקיוס, נכלא ועונה, אך סירב להתכחש ל[[ישוע]] ולבצע את [[פולחן הקיסר]]. על אף גילו המתקדם עונה בעינויים קשים.
 
כאשר עורו נפשט מעליו ב[[אנקול]]י ברזל, הודה למעניו במילים "תודה שהפשטם מעלי עול גשמי והקלתם על נשמתי להתקרב אל חיי הנצח". בתגובה לעמידתו הפלאית בעינויים המירו שני חיילים רומיים, פרופיריוס ובפטוס, את דתם לנצרות. גם שלוש נשים שראוהו החלו להלל את ישוע, והוצאו להורג מיד.{{הערה|[http://www.antiochian.org/content/three-women-martyrs-st-charalmpus-thessaly Three Women Martyrs with St. Charalmpus in Thessaly]}} זועם על כשלונו לשבור את רוחו של חרלמבוס, נטל הפרוקונסול לוקיאנוס את כלי העינויים בידיו וביקש לענות את הבישוף בעצמו, אך ידיו נכרתו בדרך נס. כאשר ירק המפקד לוקיאנוס בפני הקדוש, הסתובב ראשו לפתע כך שפנה לאחוריו. שני הבכירים הרומאים התחננו לפני הקדוש, שהתפלל עליהם וריפא אותם. בתגובה, המירו לוקיוםלוקיוס ולוקיאנוס את דתם.
 
לבסוף הובא חרלמבוס לפני הקיסר ספטימיוס סוורוס, שהורה להוציאו להורג מיד. חרלמבוס התפלל שהמקום שבו ייטמנו שרידיו לא ידע רעב או מחסור לעולם.