סמכות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבועז הוס
שורה 30:
וולף דוחה את גישת הציות כמאבק כוחות. לשיטתו, כאשר מושא הסמכות מציית לסמכות מתוך שקילת שיקולי עלות תועלת, לא מדובר בסמכות אלא בריצוי הסמכות. כדי להבין זאת, יש תחילה להבין כיצד וולף תופס את הליך קבלת ההחלטות בהיעדר סמכות.
 
ברגיל, לגישת וולף, כאשר אדם בוחר "האם לבצע פעולה", הוא שוקל שיקולים בעד ושיקולים נגד, ומאזן ביניהם. כאשר נוסף שיקול נוסף, הוא מצטרף לאחד מכפות המאזניים ומשפיע על השקילה. סמכות, לעומת זאת, לא מתנהגת כך. כאשר בעל הסמכות מורה על מושא הסמכות לבצע/להימנע מהפעולה, הוא למעשה מוציאמצליח מן המאזנייםלחייב את כלמושא השיקוליםהסמכות לאללא לצייתקשר לסמכות.למה ניתןשהיה לסכםקודם ולומרעל שלסמכותהמאזניים. יש שני מאפיינים: סמכות היא "מוציאה", והיא נעדרת "תוכן נורמטיבי" (כלומר, היא טעם בפני עצמה).
 
הפילוסוף יוסף רז מציע הסבר כיצד סמכות פועלת. לא הוצא הסבר חלופי מאז, אך יש מספר פילוסופיים שטוענים שהסבר זה לאו דווקא מתחייב. לפי גישת רז, טעם שהוא תוצאה של הפעלת סמכות מוציא מן המאזניים את כל השיקולים לא לציית לסמכות. ניתן לסכם ולומר שלסמכות יש שני מאפיינים: סמכות היא "מוציאה", והיא נעדרת "תוכן נורמטיבי" (כלומר, היא טעם בפני עצמה).
הפילוסוף יוסף רז מבאר שהיכולת של הסמכות להוציא מוגבלת לתחום השיפוט שלה. כך, למשל, כאשר אימו של יוסי אומרת לו "לך להתקלח", הציווי של אימו לא חל על שיקולים כמו בטיחותו במקרה של שריפת הבית.
 
הפילוסוף יוסף רז מבאר שהיכולת של הסמכות להוציא מוגבלת לתחום השיפוט שלה. כך, למשל, כאשר אימו של יוסי אומרת לו "לך להתקלח", הציווי של אימו לא חל על שיקולים כמו בטיחותו במקרה של שריפת הבית.
 
=== מצב גבולי להמחשת הסמכות ===