שארל-מוריס דה טליראן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
←‏חייו: הגהה
שורה 7:
בנובמבר [[1799]] סייע ל[[נפוליאון]] בהפיכה המכונה "[[הפיכת ה-18 בברימר]]", בה הכריז על עצמו נפוליאון כ"[[קונסול (צרפת)|קונסול ראשון]]" וקיבל את השלטון בצרפת. תחת שלטונו של נפוליאון נותר טליראן בתפקיד שר החוץ, על אף שלעתים קרובות חלק על מדיניות החוץ של נפוליאון. אף האפיפיור הסיר את החרם שהוטל על טליראן.
 
במרץ [[1804]] היה מעורב בשערורית חטיפתו והוצאתו להורג של הדוכס מאניין, אריסטוקרט צרפתי גולה, שנחשד כי הוא חותר כנגדנגד נפוליאון, נחטף מ[[גרמניה]] לצרפת, והוצא להורג, מעשה שעורר שערורייה דיפלומטית בינלאומית. על מעשים אלו העיר, ביצרותוך שהוא טובע את האימרה המפורסמת – "מעשה זה הינוהנו גרוע מפשע – זו הייתה שגיאה".
 
במאי [[1804]] מונה על ידי נפוליאון למשרת "סגן הבוחר" של האימפריה הצרפתית. בשנה זו רכש טירה למגוריו - "שאטו ואלנסיי". בשנת [[1806]] מונה לנסיך [[בנוונטו]] (עיירה במחוז [[קמפניה]] ב[[איטליה]]), אך בשנת [[1807]] התפטר עקב התנגדותו לברית הרוסית-צרפתית. הקרע בינו ובין נפוליאון החריף עד לנתק גמור בשנת [[1812]], עת התקיף נפוליאון את [[רוסיה]]. נאמר כי תככיו המתמידים של טליראן גרמו לנפוליאון לכנותו בפניו "גרב משי ממולאת בצואה", לכך הגיב השר בקרירות "חבל שאיש כה דגול חונך בצורה כה גרועה".