נ"מ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לתעלת סואץ |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לתורת לחימה |
||
שורה 25:
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ובעיקר כלקחי [[מבצע מוקד]] שפתח אותה, הצטיידו צבאות מדינות ערב (בעיקר [[מצרים]] ו[[סוריה]]) בכמות גדולה של נשק נ"מ [[ברית המועצות|סובייטי]]. לברית המועצות הייתה באותה תקופה מערכת נ"מ מפותחת, המבוססת ברובה על טילים חדשניים, וזאת כחלק מ[[המלחמה הקרה]] ובשל הצורך להתמודד עם חילות האוויר של [[נאט"ו]].
השקעה זו החלה להניב פירות באמצע [[מלחמת ההתשה]] שבה הצליחו אנשי הנ"מ המצריים להטריד את מטוסי חיל האוויר הישראלי ולהקשות על משימותיהם. חיל האוויר הישראלי, כמו מקבילו האמריקאי ב[[מלחמת וייטנאם|וייטנאם]], התקשה להתמודד עם האיום החדש ונאלץ לפתח [[תורת לחימה]] חדשה-שילוב של אמצעים טכנולוגיים (אמצעי בסיסי כמו פיזור [[מוץ]]), תכנון נתיבי הטיסה מחוץ לטווח הגילוי של המכ"מים המצריים וטיסה בגובה נמוך מאוד, תקיפת מכ"מים וסוללות טילי נ"מ כיעד ראשי. חיל האוויר הישראלי איבד כמה מטייסיו הטובים במלחמת ההתשה אך הודות להיערכות החדשה ושינוי שיטות הפעולה, אבידות חיל האוויר היו יחסית נמוכות ממה שיכלו להיות. הסכם הפרדת הכוחות שסיים את מלחמת ההתשה כלל סעיף שאוסר על הכנסת סוללות נ"מ לאזור [[תעלת סואץ]]. לא עבר זמן רב והמצרים קידמו את סוללות הנ"מ בניגוד להסכם שנחתם. מחאות ישראל לא הועילו והמהלך עבר ללא צעדי ענישה.
הצלחה משמעותית יותר למערכי הנ"מ בצבאות ערב הייתה בתחילת [[מלחמת יום כיפור]] בה הצליחו מערכי הטק"א ([[טיל קרקע-אוויר|טילי קרקע-אוויר]]) המצריים והסורים למנוע מחיל האוויר לסייע לכוחות הקרקע בימים הראשונים למלחמה ובכך להקשות משמעותית על ישראל<!-- . על קושי זה נאמר (/אמר עזר ויצמן)-"הטיל כופף את כנף המטוס" -->. לעומת זאת, ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] התקשו הסורים לנצל את הנ"מ שהיה להם ב[[לבנון]] להטרדת חיל האוויר, וזאת עקב הימצאותן של מערכות הטעייה ותקיפה מיוחדות בידי ישראל. מערכות חדישות אלו, חלקן פרי פיתוח ישראלי וחלקן אמריקאי, הופעלו ב[[מבצע ערצב-19]] - מהלך מתוכנן מראש שהוביל להשמדת כל סוללות הטק"א הסוריות שנמצאו בלבנון עם פתיחת הלחימה.
| |||