ישראל יעקב פישר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אם מישהו יתייחס ברצינות ובפירוט לטענות של כהן - נביא גם את עמדתו. |
|||
שורה 26:
נולד ב[[ירושלים]] לדבורה ו[[אהרן פישר]]. אביו היה מאנשי ה"[[פרושים (היישוב הישן)|פרושים]]" בירושלים. נפוצו שמועות כי אביו ירה במנהיג ההמון הערבי שבא לפרוע ביהודים ב[[מאורעות תרפ"ט]],{{הערה|1="האיש על החומה", מאת ש"ז זוננפלד, כרך ג' עמודים 316-315}} אולם שמועות אלה אינן מבוססות דיין וכנראה אינן נכונות.{{הערה|[[הלל כהן]], '''תרפ"ט - שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי''', ירושלים: [[הוצאת כתר]], 2013.}} אביו היה בן למשפחה רבנית, הסב רבי [[שלמה פישר (רומניה)|שלמה פישר]] היה רב [[קהילות הסטטוס קוו אנטה|קהילת הסטטוס קוו אנטה]] של [[אלבה יוליה|קרלסבורג]] ותלמידם של [[הכתב סופר]] ורבי [[יצחק דב במברגר]]. הסבתא שרה גיטל פישר הייתה נינתו של רבי [[צבי הירש הלר]] מגדולי רבני הונגריה.
אביו היה מקורב ל[[יעקב ישראל דה-האן]] וקרא לבנו על שמו{{מקור}}. בשנת [[ה'תש"ב]], בהיותו כבן 17, נפטר אביו. בגידול בני המשפחה, סייע ידיד האב, הרב יחיאל מתתיהו דיוויס. ישראל יעקב נישא למלכה בת הרב ישראל אשר ולס, חתנו של הרב [[בן ציון ידלר]]. כאברך ב[[ישיבת עץ חיים]], זכה בפרס [[משרד הדתות]] לבני ישיבות מצטיינים לשנת [[תשי"ג]]{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|שערים|SHAR||טקס חלוקת פרסים לבני ישיבות נערך אתמול ע"י משרד הדתות|1953/02/16|00414}}.}}.
הרב פישר כיהן במשך כארבעים שנה כרב שכונת [[זיכרון משה]] בירושלים, וכדיין בבד"צ העדה חרדית. בסוף ימיו נתמנה לראב"ד של הבד"צ. נחשב לאחד מחשובי הפוסקים בירושלים. פסיקותיו נאספו בתשעת כרכי [[שו"ת]] "אבן ישראל". מפסיקותיו הידועות: אישה בחודש התשיעי להריונה פטורה מלצום ב[[יום הכיפורים]],{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8408 למי אסור לצום]}} היתר לפתוח בשבת פקקים של בקבוקי פלסטיק והיתר לפתוח מטריה בשבת{{מקור}}.
| |||