מכון ז'בוטינסקי – הבדלי גרסאות

בתחילה שכן המכון במבנה מעבדה של [[קופת חולים לאומית]] ב[[רחוב נחלת בנימין]] 44 בתל אביב. ולאחר מכן עבר למרתף של בית "מצודת זאב" ברחוב המלך ג'ורג' 38 בתל אביב, ובהמשך לקומה הראשונה בבניין. ב-[[1947]], זמן קצר לפני הוצאת [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]] אל מחוץ לחוק בידי שלטונות [[המנדט הבריטי]], שונה שמו של המוסד ל"מכון ז'בוטינסקי", וכך ניצל המכון מסגירה ומהחרמת כל רכושו.{{ש}} ב-[[1958]] הוכר המכון על ידי [[ממשלת ישראל]] כ[[ארכיון]] ציבורי ונרשם כ[[עמותה]] הנהנית מתמיכה ממשלתית ומתרומות ידידים. בשנת [[1989]] נפתחה תצוגת הקבע שבו לקהל הרחב, אשר הוחלפו כעבור שנים בשני מיצגים אור-קוליים. ב-2015 העמידה קרן תל חי את קומת "עצמאות", היא קומה 2 בבית ז'בוטינסקי, לרשות מכון ז'בוטינסקי, אשר החל לשפץ אותה ולהכשירה להקמת מוזיאון ז'בוטינסקי החדש ואולם כינוסים. למכון אתר אינטרנט המנגיש מאות אלפי מסמכים וצילומים, ומביא מידע על הפעילות השוטפת המתנהלת בין כתליו.{{ש}} יושבי הראש של מכון ז'בוטינסקי היו: [[יוסף פעמוני]] (1966-1902), משה הימלפרב (1958-1952), אלכסנדר גורביץ (1963-1958), [[יהודה בנארי]] (1964- 1980), [[בן ציון קשת]] (1984-1981), [[אלי תבין]] (1994-1984), [[פלג תמיר]] (1994- 2011) ומרדכי שריג (2016-2011). באפריל 2005 נתמנה למכון, לראשונה, מנכ"ל - יוסי אחימאיר, לשעבר ח"כ, מנהל [[לשכת ראש הממשלה]] ועיתונאי. בינואר 2017 הוא נבחר ליושב הראש התשיעי של המכון, ובמקומו כמנכ"ל נבחר סא"ל (מיל) גדעון מיטשניק.