התנועה הרומנטית – הבדלי גרסאות

כאמור לעיל, הרומנטיקה מדגישה את '''החד-פעמי והאותנטי שבאדם''' (או לעתיםלעיתים "נפש יחידה" אחרת, דוגמת אומה) על חשבון '''האוניברסלי והמשותף לכל בני אדם'''. כישרונות ייחודיים של בני אנוש מסוימים, מסורות עממיות ייחודיות, זוכים לעניין מחודש מצד הרומנטיקנים. לרוב נחלקו ביניהם ההוגים והאמנים בין העדפת '''הגניוס, הכוח היוצר של האמן גיבור-התרבות''', לבין הדגשת '''המסורות העממיות, הדיאלקטים וצורות החיים ה"אותנטיות"''' של בני מולדת אחת. ב[[אנגליה]], למשל, העדיף המשורר, [[סמואל טיילור קולרידג']], להדגיש יותר את ההיבט הראשון, בעוד ששותפו לגיבוש הרומנטיקה בשירה האנגלית, [[ויליאם וורדסוורת']], שנחשב בחוגים אנגליים, לגדול המשוררים הרומנטיקנים באנגליה ולמנסח הרומנטיקה בספרות (רומנטיציזם, בלעז), העדיף להדגיש את ההיבט השני.

בתחום ה[[מוזיקה]], '''[[התקופה הרומנטית במוזיקה|התקופה הרומנטית]]''' השתרעה על פני השנים [[1800]]–[[1900]] ובאה לאחר זו ה[[מוזיקה בתקופה הקלאסית|קלאסית]] (אין לבלבל את שתי אלה עם התקופות זהות השם באמנויות האחרות) בהתאם ל"מטוטלת הסגנונות של התקופות" מבחינת הנטייה ל[[אתוס]] או ל[[פאתוס]] ([[רנסאנס]] - א', [[מוזיקת בארוק|בארוק]] - פ', [[מוזיקה בתקופה הקלאסית|קלאסיקה]] - א', רומנטיקה - פ'). הסגנון הקלאסי היה במידת מה מחושב מדי בשאיפותיו לשלמות צורנית, [[הרמוניה|הרמונית]] וכיוצא בזה. למעשה, המוזיקה בתקופה הקלאסית הייתה כפופה למסגרות באופן מחמיר, וזאת על מנת לשרת את האידאלהאידיאל ה[[הדוניזם|הדוניסטי]] של המוזיקה באותן שנים - מוזיקה שתהיה נעימה לאוזן, לא מסובכת, ללא קושי בהאזנה וללא תכנים רגשיים עזים. ה[[מלחין]] בתקופה הרומנטית שאף לפרוץ את כבלי הקונוונציות והאידאליםוהאידיאלים הישנים, כפי הנראה עקב השפעה רבה של [[המהפכה הצרפתית]]. הרומנטיקנים שאפו להגמיש את הצורה לטובת הרגש.

צד אחד של ההשפעה הפוליטית של הרומנטיקה על המחשבה הפוליטית הוא המדינה הרומנטית ה[[ליברליזם|ליברלית]]. באופן פרדוקסאלי, דווקא הלהט המאפיין את הרומנטיקה עשוי להוביל ל[[סובלנות]] פוליטית. כיוון שעקרונות רומנטיים ערערו על התפיסה שישנה אמת אחת אובייקטיבית ועוררו הערצה לנאמנות לאידאליםלאידיאלים באשר הם, דרך החשיבה הרומנטית מובילה לכיבוד המאבק של האחר למשמעות ואי כפייה רעיונית של המדינה על אזרחיה.

צד אחר של ההשפעה הפוליטית של רעיונות רומנטיים הוא [[פאשיזם]] ואף [[נאציזם]], או גרסאות אחרות של "מדינה אומנת". מדינה כזו נתפסת כאידאלכאידיאל לשם עצמה, מבטאת את רוח האומה ומותר לה להכתיב לאזרחיה את תפקידם, שכן להם משמעות רק בהקשר ולכן למדינה לגיטימציה להשתמש בהם כרצונה.