המרכז האקדמי רופין – הבדלי גרסאות

המרכז האקדמי רופין, הקרוי על שמו של [[ארתור רופין]], החל את דרכו בקורסים קצרים בהשתלמות חקלאית שהתקיימו במקומות שונים. בכינוס לזכרו של רופין, בהובלת [[המרכז החקלאי]] בראשות [[חיים הלפרין]], הוחלט להקציב חצי [[פרומיל]] מכספי הפדיון של התוצרת החקלאית ששווקה בידי [[תנובה]] להקמת המדרשה החקלאית על שם א. רופין{{הערה|{{מעריב|אלכס ינאי|40 אלף למדו במדרשה ע"ש רופין ב-15 שנותיה|1964/03/08|01702}}}}. לצורך הקמת המכללה הקצה [[הקרן הקיימת]] בתחילת 1946 שטח של 250 דונם בעמק חפר{{הערה|{{דבר||בקרוב יתחילו בבניין מדרשה חקלאית|1946/03/08|00113}}}}{{הערה|{{על המשמר||המדרשה החקלאית לשלב הביצוע|1946/04/11|00115}}}}. בתחרות לתכנון המכללה זכו בתחילת 1947 [[שולמית נדלר]] ו[[מיכאל נדלר]]{{הערה|{{על המשמר||עוד הקיץ תוקם המדרשה החקלאית|1947/03/24|00403}}}}{{הערה|{{דבר||המכללה החקלאית ע"ש א. רופין|1949/03/04|01403}}}}. בנובמבר 1947 הונח אבן פינה לאולם ההרצאות{{הערה|{{דבר||הוחל בבנין המדרשה החקלאית בעמק־חפר|1949/03/04|01403}}}}.