חיי עיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ הוספת קישור לאמריקאי בפריז
שורה 4:
תפקידם של דוגמי הצלילים הדיגיטליים ביצירה להשמיע מגוון של דגימות צלילים וקטעי [[דיבור]], אשר מרביתם הוקלטו על ידי רייך עצמו בעיר [[ניו יורק]] ובסביבתה. צלילים אלה כוללים צפירות של [[כלי רכב]], רעש [[בלם (מכשיר)|בלמים]], [[אזעקה (פריצה)|אזעקות]] של מכוניות, טריקות [[דלת]], שקשוק ה[[רכבת תחתית|רכבת התחתית]] וצלילים נוספים המשויכים מבחינה רעיונית ל[[עיר]]. בפרק האחרון של היצירה אף נעשה שימוש במקטעים מתקשורת הרדיו של [[מכבי אש|מכבי האש]] של העיר ניו יורק במהלך [[הפיגוע במגדלי התאומים (1993)|הפיגוע במגדלי התאומים]] בשנת [[1993]].
 
השימוש שנעשה בדוגמי צלילים מביע את רעיון השימוש בצלילים ואף ברעשים יומיומיים כחלק מרכזי ביצירה מוזיקלית. דוגמאות מוקדמות יותר לשימוש ברעיון זה הן צפירת ה[[מונית]] ביצירה "[[אמריקני בפריז|אמריקאי בפריז]]" של [[ג'ורג' גרשווין]] ([[1928]]), צלילי האזעקה בהם השתמש [[אדגר וארז]] ביצירתו ורעש [[מדחף]] ה[[מטוס]] בו השתמש מלחין ה[[אוונגרד]] ג'ורג' אנתייל. דוגמאות מאוחרות יותר לשימוש בצלילים מחיי היום-יום ניתן למצוא במוזיקת ה[[רוקנרול]] וכן במוזיקת ה[[ראפ]] המודרנית.
 
אחד הרעיונות המרכזיים ביצירה הוא שימוש בקטעי דיבור אשר מאופיינים במוטיב [[מלודיה|מלודי]] מסוים, וחיקויים בצורה מוזיקלית על ידי כלי הנגינה. ביצירה נתן רייך דגש רב ל[[אינטונציה (בלשנות)|אינטונציה]] של קטעי הדיבור, ו"תרגם" תבניות של אינטונציה ל[[תו (מוזיקה)|תווים מוזיקליים]] - בדומה לשימוש ב[[טעמי המקרא]]. בפרק הראשון, לדוגמה, נעשה שימוש בקריאה "Check it out" (בתרגום חופשי: "בוא ותראה!"), אותה הקליט רייך מפיו של מוכר בגדים [[היספני]]. רייך ניתח את האינטונציה המדויקת של דגימת הדיבור, והפך אותה למוטיב מלודי מוזיקלי המלווה את כל הפרק ומנוגן על ידי כלי הנגינה השונים.