גדליה שמלקיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
←ביוגרפיה: תקלדה |
||
שורה 9:
בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[וינה|ווינה]]. לאחר המלחמה השתתף בקונגרסים הציוניים ב[[קרלובי וארי|קרלסבאד]], ב-[[1921]] וב-[[1923]]. בשנותיו האחרונות חלה ונמנע מפעילות ציבורית. הוא נפטר בפשמישל במוצאי שבת ליל [[כ"ט בטבת]] [[תרפ"ח]], [[21 בינואר]] [[1928]]{{הערה|{{HebrewBooks||אבדות: פולניה|28272|[[שערי ציון (כתב עת)|שערי ציון]], שנה שמינית, גליון ג-ה, כסלו שבט תרפ"ח|עמוד=35}}.}}.
מלבד מאמריו שפורסמו בעיתונות התקופה, [[חיבור אבוד|אבדו רוב כתביו]] בעת מלחמת העולם הראשונה וחורבן יהדות גליציה. מתוך הכתבים שנשארו ברשותו, הוציאה אלמנתו שנים ספורות לאחר פטירתו את הספר "אמרי רג"ש" (פיוטרקוב תרצ"א). הוספות ל"[[מסורת הש"ס]]" שכתב על גליונות עותק [[התלמוד הבבלי]] שלו, נמצאו בספרייתו של הרב [[יהודה לייב פישמן מימון]] שפרסם אותן בכתב העת [[סיני (כתב עת)|סיני]]{{הערה|ההערות ל[[מסכת ברכות]] נדפסו ב[[סיני (כתב עת)|סיני]], שנה כ"א, כרך מ"ב, חוברות א-ו (רנא-רנו), ירושלים: [[מוסד הרב קוק]], תשי"ח. עמ' ר-רטז.}}.
בנו הרב ד"ר שמואל שמלקיש היה מורה בגימנסיה ב[[קרקוב]], ובשנים [[1921]]–[[1941]] כיהן כסגן הרב ב"היכל הנאורים" בקרקוב, תחת הרב ד"ר [[יהושע טהון]]. הוא ורעייתו ז'נטה, בניהם ובתו ומשפחותיהם נספו ב[[השואה|שואה]].
| |||