חוק יסוד: חופש העיסוק – הבדלי גרסאות

בית המשפט העליון קבע שחופש העיסוק כולל גם את החופש לפעול בגדרו של העיסוק שנבחר ללא איסורים או הגבלות. כך למשל נקבע שגם קביעה של המדינה שלא תקבל תוצרים של עובדים שנעדרים הכשרה מסוימת היא פגיעה בחופש העיסוק{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/97/360/059/L08/{{פס"ד עליון|קישור=97059360.l08.htm |סוג=בג"ץ 5936/97, |עותר=ד"ר אורן לם נגד |משיב=בן ציון דל, מנכ"ל משרד החינוך]}}}}. כן נקבע שהטלת הגבלות על לימודים המכשירים לעיסוק במקצוע מסוים מהווה פגיעה בחופש העיסוק{{הערה|בג"ץ 6300/93 המכון להכשרת טוענות בית-דין נ' השר לענייני דתות, פ"ד מח(4) 441}}. גם כאשר רשות מעניקה סובסידיה רק לחלק מן העוסקים בתחום מסוים ושוללת אותה מאחרים היא פוגעת בחופש העיסוק{{הערה|בג"ץ 726/94 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' שר האוצר, פ"ד מח(5) 441, בע' 471}}.

*קבוצה ראשונה של פונים בשם חופש העיסוק הם המלינים על הוראות רישוי שאינם לוקחים בחשבון את אלו שכבר עוסקים במקצוע או החלו בצעדים להיכנס למקצוע לפני השינוי בהוראות המעבר. במקרה [[פסק דין הנדלמן]] ביטל בית המשפט דבר חקיקה של [[הכנסת]], מחמת חוק יסוד: חופש העיסוק, וקבע שהאיסור על אדם שעבד במשך שנים כיועץ מס להמשיך להציג עצמו כיועץ מס אינו מידתי ועל כן בטל. בעוד מקרים דרש בית המשפט כי יינתנו הוראות מעבר מתאימות המאפשרות לאנשים להמשיך להתפרנס ממשלח ידם ללא עמידה בדרישות רישוי חדשות. במקרים אלו, העותרים לא העלו לדיון את הוראות הרישוי עצמם, ובחלק מהמקרים אף תמכו בהם, כך שבית המשפט לא נדרש לדון בהסדרים עצמם. כך למשל, בעתירה נגד הוראות המעבר ברישוי [[רוקח]]ים, הביעו העותרים תמיכה בהוראות הרישוי החדשות, אך בקשו לעצמם פטור מהם{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/13/500/045/l03/{{פס"ד עליון|קישור=13045500.l03.htm |סוג=בג"ץ 4550/13, |עותר=מתן בהט נגד |משיב=שרת הבריאות]}}}}.

*קבוצה שונה של פונים הם המלינים על איסור לעסוק בייבוא סחורה כלשהי. זה היה המקרה כאשר [[בית המשפט העליון]] קבע שחוק יסוד: חופש העיסוק אינו מאפשר למנוע ייבוא בשר טרף. מקרה נוסף היה כאשר בית המשפט קבע שהאיסור על ייבוא [[סיגריה אלקטרונית]] נעשה ללא הסמכה בחוק{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/650/066/b22/{{פס"ד עליון|קישור=12066650.b22.htm |סוג=בג"ץ 6665/12 |עותר=אי סיג בע"מ נגד |משיב=המנהל הכללי של משרד הבריאות]}}}}.

לעומת זאת, הטענה שאיסור על רופא עובד מדינה לתת חוות דעת רפואית בתביעה נגד המדינה פוגעת בחופש העיסוק נדחה על ידי [[בג"ץ]]{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/980/091/a16/{{פס"ד עליון|קישור=02091980.a16.htm |סוג=בג"ץ 9198/02, |עותר=ההסתדרות הרפואית בישראל ואח' נ' |משיב=היועץ המשפטי לממשלה ואח'; |ניתן ביום ב=2.10.08]}}}}.