חוק תביעת הזכויות 1689 – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מאין תקציר עריכה
שורה 3:
בעקבות [[המהפכה המהוללת]] בה נמלט [[ג'יימס השני, מלך אנגליה]] מ[[אנגליה]] ובהזמנת [[הפרלמנט הבריטי]] [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|ויליאם]] דוכס [[נסיכות אורנג'|אורנג']] פלש עם צבאו לאנגליה על מנת להגן על הפרלמנט, הועברה לידי ויליאם השלישי [[חוק הזכויות 1689|מגילת זכויות]] בה הוצע לו למלוך באנגליה בתמורה לשמירה על זכויות הפרלמנט ותושבי אנגליה. באותה עת היה ג'יימס השני גם מלך סקוטלנד ואירלנד.
 
בעקבות החלטות [[פרלמנט הכנס]] וחקיקת [[חוק הזכויות 1689]] על ידי [[הפרלמנט הבריטי]] נקבע בחוק כי ג'יימס ויתר על כיסאו, ועל זכותו וזכות צאצאיו לרשת את הכתר הבריטי. החלטה זו יצרה קשיים בסקוטלנד (שהייתה באותה עת ממלכה נפרדת) מאחר שג'יימס לא נמלט משטחי סקוטלנד (אלא רק משטחי אנגליה), ולכן הבסיס החוקי לקביעה כי ג'יימס ויתר על כיסאו לא היה בר תוקףתקף בסקוטלנד. על מנת לפתור משבר חוקתי זה, התכנס הפרלמנט הסקוטי ב-[[4 בנובמבר]] [[1689]] ואישר את חוק תביעת הזכויות הקובע מספר זכויות יסוד של המשפט החוקתי הסקוטי באותה עת. מאחר שג'יימס הפר זכויות אלה, נקבע כי ג'יימס ויתר על זכותו לכתר סקוטלנד,. והכתרהכתר הוצאהוצע ל[[ויליאם השלישי, מלך אנגליה|ויליאם השלישי]] ול[[מרי השנייה, מלכת אנגליה|מרי השנייה]], אשר קיבלו את ההצעה ב-[[5 בנובמבר]] [[1689]] ב[[ארמון וייטהול]] שב[[לונדון]], והם הוכרזווהוכרזו כמלכי סקוטלנד.
 
==ראו גם==