מלחמת וייטנאם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 219:
תנועת ההתנגדות למלחמת וייטנאם כללה מספר קבוצות, ביניהן: שמרנים; נשים; סטודנטים ואנשי דת.
 
שמרנים ואנשי צבא טענו כי הממשל האמריקאי מנהל את הקרבות בוייטנאם בצורה מרושלת וכי עצם העובדה שלא הייתה הכרזה רשמית של מלחמה פוגעת בחיילים. טענה נוספת הייתה שלתקשורת יש חופש פעולה רב מדי, ואין [[צנזורה]] מספקת, דבר שפוגע במורל החיילים וביכולת הצבא לנצח. כמו כן טענו שהממשל האמריקאי לא נותן מספיק תמיכה למשטר בדרום וייטנאם.
 
דובר המתנגדים הבולט היה הסנטור הרפובליקני [[בארי גולדווטר]], שטען שממשל ארצות הברית צריך לעשות כל מה שניתן לתמוך בכדי בחיילים, ואם אין כוונה להלחם עד חורמה בצפון וייטנאם - על הצבא לסגת משם בהקדם האפשרי{{הערה|{{Cite news
טענה נוספת היא שלתקשורת יש חופש פעולה רב ואין [[צנזורה]] מספקת, דבר שפוגע במורל החיילים וביכולת הצבא לנצח.
 
כמו כן טענו גם שהממשל האמריקאי לא נותן מספיק תמיכה למשטר בדרום וייטנאם.
 
דובר המתנגדים הבולט היה הסנטור הרפובליקני [[בארי גולדווטר]], שטען שממשל ארצות הברית צריך לעשות כל מה שניתן לתמוך בחיילים ואם אין כוונה להלחם עד חורמה בצפון וייטנאם - על הצבא לסגת משם בהקדם האפשרי{{הערה|{{Cite news
| url = http://www.history.com/this-day-in-history/goldwater-attacks-johnsons-vietnam-policy
| title = Goldwater attacks Johnson’s Vietnam policy - Sep 22, 1964 - HISTORY.com
שורה 234 ⟵ 230:
נשים היו פעילות בתנועת ההתנגדות למלחמת וייטנאם מסיבות שונות, ולכן לא ניתן להתייחס אליהן כקבוצה אחת:
 
פעילות [[פמיניזם|פמיניסטיות]] ופעילות ב[[זכויות האדם|תנועה לזכויות אזרח]] התנגדו למלחמה כחלק מתפיסת עולמן והתנגדותן לכל סוגי האלימות. נשים אלו הקימו ארגונים או קבוצות משלהן ([[ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות]], [[שביתת הנשים למען השלום]] ו- Another Mother for Peace{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Say Burgin|שם=Understanding antiwar activism as a gendering activity: A look at the U.S.’s anti-Vietnam War movement|כתב עת=Journal of International Women's Studies|כרך=13|עמ=18-31|שנת הוצאה=2012|קישור=http://vc.bridgew.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1073&context=jiws}}}}) בגלל התייחסות [[אפליה מינית|סקסיסטית]] ולא שווה של חלק ממנהיגי תנועת המחאה, כשהאחרונים טענו כי הם אלו שחייהם נמצאים בסכנה, ועל כן יש להם את הזכות בהובלת המאבק. 
 
נשים אלו הקימו ארגונים או קבוצות משלהן ([[ליגת נשים בינלאומית לשלום וחרות]], [[שביתת הנשים למען השלום]] ו- Another Mother for Peace{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Say Burgin|שם=Understanding antiwar activism as a gendering activity: A look at the U.S.’s anti-Vietnam War movement|כתב עת=Journal of International Women's Studies|כרך=13|עמ=18-31|שנת הוצאה=2012|קישור=http://vc.bridgew.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1073&context=jiws}}}}) בגלל התייחסות [[אפליה מינית|סקסיסטית]] ולא שווה של חלק ממנהיגי תנועת המחאה, כשהאחרונים טענו כי הם אלו שחייהם נמצאים בסכנה, ועל כן יש להם את הזכות בהובלת המאבק. 
 
נציגות של שביתת הנשים למען השלום ערכו בכל יום ראשון, במשך שמונה שנים, משמרת שלום בין השעות 11 ל-1 בצהריים ליד [[הבית הלבן]].