שמואל תנחום רובינשטיין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ז'
שורה 3:
 
==תולדותיו==
נולד ב[[ביאלא פודולסק]]{{הערה|{{HebrewBooks||ספרי מוסד הרב קוק|26787|עמוד 235|עמוד=234}}}} למשפחה מ[[חסידות גור]]. בצעירותו נודע כ"עילוי מביאלה", וסיפרו עליו שבגיל חמש ידע את כל ספר [[ישעיהו]] בעל פה. היה מראשוני התלמידים ב[[ישיבת חכמי לובלין]], ממקורבי ראש הישיבה, הרב [[מאיר שפירא]]{{הערה|ראו למשל: {{HebrewBooks||קובץ אור המאיר|25435|עמ' 227-234227–234|עמוד=232}}}}.
 
בשנת [[תרצ"ו]] ([[1936]]) [[העלייה החמישית|עלה לארץ ישראל]]. בהיותו בןבגיל 22 נתמנה לרב בית כנסת "גזונטהייט" ב[[רחוב בן יהודה (תל אביב)|רחוב בן יהודה]] ב[[תל אביב]]. בשנים [[1948]]–[[1965]] היה הרב הראשי של גבעתיים. בשנת [[תש"י]] השתתף בכנס רבנים של [[הפועל המזרחי]] ונבחר לוועדה המרכזת{{הערה|{{HebrewBooks||החלטות חבר הרבנים של הפועל המזרחי|13427|התורה והמדינה, קובץ ב', אייר תש"י, עמוד קכד|עמוד=222}}}}. בשנת תשכ"ה נתמנה לדיין בבית הדין הרבני{{הערה|נח זבולוני, [http://www.ranaz.co.il/articles/article2102_19650517.asp הושלם שיבוץ דיינים חדשים], חרות, 17 במאי 1965}} וכיהן שנים רבות כדיין בתל אביב. בשנת תשל"ח מונה לאב בית דין בתל אביב{{הערה|{{מעריב|יצחק שומרון|9 דיינים מונו לאבות בתי דין|1978/08/15|01516}}}}. בשנת [[תשמ"ה]] נבחר לרב בית כנסת "בית יעקב אהל רבקה" ברחוב יהושע בן נון בצפון תל אביב{{הערה|{{HebrewBooks||דיינים ורבנים חדשים בישראל|27795|ברקאי תשמ"ה|עמוד=245}}}}.
 
החל מאמצע [[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]], לבקשת ידידו, הרב מרדכי-דב רבינוביץ', הוא כתב את הפירוש לכמה חלקים של [[הרמב"ם]] בסדרת "רמב"ם לעם" שיצאה לאור בהוצאת [[מוסד הרב קוק]]{{הערה|{{HebrewBooks|הרב שמואל תנחום רובינשטיין|ספר המדע|49481|תש"ו|עמוד=18}}}}. על הפירוש זכה ל[[פרס הרב קוק]] לשנת תשי"ח, ולפרס יד הרב מימון לשנת תשמ"ו{{הערה|{{HebrewBooks||הרב שמואל תנחום רובינשטיין והרב עזרא בצרי חתני פרס יד הרב מימון לספרות ומחקר תורניים|27794|ברקאי, תשמ"ז|עמוד=396}}}}. בשנת [[1970]] היה יו"ר ועדת הפרס של יד הרב מימון{{הערה|{{מעריב||פרס מיימון ל"נזיר"|1970/07/14|01001}}}}.