מעשה קניין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דבר שלא בא לעולם: ערך מורחב |
מ ראה -> ראו |
||
שורה 5:
אחת מהתוצאות ההלכתיות של מחלוקת זו היא הקניית [[דבר שלא בא לעולם]], כמו למשל אדם המקנה [[פירות]] שעדיין לא צמחו לאדם אחר - סוגיה בה נחלקו [[רבי מאיר]] וחכמים. בעוד חכמים סוברים כי לא ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם, סבור רבי מאיר כי ניתן להקנות דבר שלא בא לעולם. לשיטה זו מצטרפים גם [[רבי ינאי]], [[רבי יוחנן]] ו[[תנאים]] נוספים.{{הערה|{{בבלי|יבמות|צג|ב}}.}}
בסוגת הקניית דבר שלא בא לעולם ישנם שני סוגי בעיות: הקניית דבר שלא בא לעולם בכלל; כלומר, דבר שאינו קיים כמו פירות [[דקל]] שעדיין לא צמחו, או הקניית דבר שעדיין זקוק למעשה מסוים כדי שיחול עליו הקנין; כמו אדם המקנה לחבירו דבר שעדיין אינו שלו.{{הערה|
בנוגע להקניית דבר שלא בא לעולם קיימת הבחנה נוספת בין מצב בו הדבר הנקנה אינו בעולם, לבין מצב בו האדם הקונה אינו בעולם. בעוד שרבי מאיר סבור שעקרונית ניתן להתגבר על שתי הבעיות הראשונות, ולכן ניתן להקנות גם דבר שלא בא לעולם כלל וגם לאדם שעדיין לא בא לעולם, בכל זאת מגביל רבי מאיר יכולת זו לגבי אדם שלא בא לעולם, וסבור האפשרות להקנות לקונה שאינו בעולם קיימת רק אם יש לו בעיה הקטנה יותר ב'לא בא לעולם' - אדם שכבר נולד אך עדיין זקוק למעשה מסוים כדי שיחול עליו הקנין, כדוגמת [[קידושין]] של אשה לאחר [[גירות|שתתגייר]] כאשר היא עדיין לא התגיירה. לעומת זאת, גם רבי מאיר מודה כי לא ניתן להקנות לאדם שאינו בעולם כלל, כמו למשל [[עובר]].
יש המנמקים את דעתם של החכמים שלא ניתן להחיל קניין על דבר שלא בא לעולם, בכך שאין אובייקט עליו ניתן להחיל את הפעולה המשפטית. דעתו של ה[[רא"ש]], לעומת זאת, היא כי חכמים סוברים שהבעיה אינה אובייקטיבית, אלא בדבר שלא בא לעולם אין לאדם גמירות דעת מספיק מוחלטת כדי להקנות את החפץ, ומפאת כך לא ניתן לבצע מעשה קניין כזה. הרא"ש מוכיח את דבריו מדברי התלמוד ב{{בבלי|בבא בתרא|קמב|ב}}, שכותב כי
==קניינים במשפט העברי==
|