התריתל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הפרעות: הגהה, עריכה קלה
שורה 20:
[[קובץ:FEZ MELLAH 1912.jpg|ממוזער|הריסות במלאח]]
 
הפרעות פרצו ב-17 באפריל 1912 (ל' בניסן תרע"ב), שבוע לאחר סיומו של חג [[פסח]] וחגיגות ה[[מימונה]] על ידי הקהילה היהודית ב[[מלאח]]. ההתנגשות החלה לאחר שכוחות הצבא המוסלמים-מרוקאים בעיר [[פאס]] התקוממו כנגדנגד המדריכים הצרפתים שלהם וירו בהם למוות. למעלה מ-50005,000 חיילים מרוקאים חמושים היטב השתתפו בהתקוממות. לאחר מכן צעדו קבוצות של חיילים מרוקאים לעבר מבנה [[שגרירות]] צרפת, אך נתקלו בירי כבד מצד חיילים צרפתים ונסוגו לכיוון ה[[מלאח]]. המלאח של פאס היה רובע מסוגר, מוקף בחומה גבוהה ובפתחו שער גדול. היהודים ניסו לנעול את השער של המלאח תחת מטר יריות החיילים המוסלמים, אך ללא הצלחה. החיילים פרצו למלאח ואחריהם הגיעו גם המוני מוסלמים מתושבי העיר, ובמהלך היומיים הבאים בזזו את החנויות, הבתים הפרטיים ובתי הכנסת במלאח. רכוש יהודי רב נהרס והועלה באש, יהודים רבים נורו למוות או הוכו, ואירעו מקרי אונס של נשים ונערות. ר' [[שלמה הכהן (כרוניקאי)|שלמה הכהן]] תיאר את מצבו של המלאח במהלך הפרעות בחיבורו "יומן פאס":
{{ציטוט|בתי כנסת מהם נשרפו ונהרסו, ספרי תורה קרועים מתגלגלים ברחוב בתוך הבוץ וגויים דורכים עליהם בעוה"ר (בעונותינו הרבים) וספרי תורה שלא נשרפו הוציאו אותם החוצה קרעו אותם, והשליכו אותם כדי שיהיו למרמס לעוברים ושבים, ושברו הכוסות (כוסות של שמן זית לתאורה שבבתי כנסת) וספסלי בתי הכנסת. היהודים, מבוגרים וקטנים, ילדים ותינוקות, לא אכלו ולא שתו במשך שלושה ימים והולכים נודדים לחץ ואין, האמונים עלי תולע חבקו אשפתות ([[איכה]] ד, ה). גופות יהודים הרוגים מושלכות בטיט, ועוברי דרך דורכים עליהן.{{הערה|שלמה הכהן, "יומן עיר פאס", בתוך: דוד עובדיה, '''פאס וחכמיה''', כרך א, ירושלים תשל"ט, עמ' 225-224.'''}}}}