ויטמין A – הבדלי גרסאות

 

מאוחר יותר חוקרים כמו באד, ליבינגסטון, פון הובנט, ביטו, מורי, אישיהארה, גילו כי בני אדם שאכלו תזונה לקויה, שבימינו מזהים אותה כחסרת ויטמין A, נפגעו בקרנית ובראייה הלילית. בימי [[מלחמת העולם הראשונה]] בלוך חקר תוכניות תזונה שונות אצל ילדים [[דנים]] שסבלו מתזונה לקויה וגילה כי דיאטות שכללו חלב מלא, חמאה, ושמן מכבד דגי [[קוד]] כללו חומר מסיס בשומן שמונע [[קסרופתלמיה]] (xerophtalmia "יובש בעין").

 

בשנת [[1911]] החוקר הגרמני [[וילהלם סטפ]] יצר מקמח וחלב [[בצק]] שכלל תערובת שהוא כינה אותה "לחם חלב". מזון זה עזר לגדילת העכברים. אחרי שבעזרת [[אתנול|אלכוהול]] ו[[דיאתיל אתר|אתר]] נמשך ממנו "לחם החלב", תוך שלושה שבועות העכברים שניזונו מהבצק מתו. אם "לחם החלב" הוצא ואחר כך נוסף מחדש למזון, העכברים שרדו באופן נורמלי. מכאן הסיק סטפ שקיים חומר מסיס בשומן שהוא חיוני לחיים. הוא הסיק כי "חומרים שומניים מסוימים הנמצאים בחלב, והנמסים באלכוהול-אתר- הם חיוניים להישרדות העכברים"