הלכה – הבדלי גרסאות

לעומת זאת, בארצות צרפת ואשכנז העיסוק המרכזי היה בתלמוד בבלי, כשהתלמוד הפך לספר לימוד לשם לימוד, ולא רק לשם ידיעת פסקי דינים. תחת השראה זו, ששיאה היה בתקופת [[בעלי התוספות]], עיקר הלימוד היה בעל אופי פלפלני שעסק בסברות התלמוד ובסתירות סוגיות. במקומות אלו למדו את כל חלקי התלמוד. בהמשך גם בספרד הנוצרית, תחת השפעת ה[[רמב"ן]], חזר עיקר הלימוד לתלמוד, גם הוא באופן עיוני. עם זאת, חוברו גם ספרי הלכה ומנהגים רבים, וכן פסקים מתוך חיבורי הראשונים על התלמוד, כמו [[פסקי תוספות]] או חיבורו של ה[[רא"ש]] שחובר במתכונתו של הרי"ף, כתמצות הסוגיות ופסיקת ההלכה.

 

 

כאמור, ברוב תפוצות ישראל לימוד ההלכה השתנה מתקופה לתקופה, החל מהתלמוד, בהמשך ספרי הרי"ף, הרמב"ם ושאר ספרי הפסק של הראשונים. לאחר חיבור ה[[ארבעה טורים|טור]] והשולחן ערוך, תפסו ספרים אלו את עיקר לימוד ההלכה{{הערה|להוציא את [[יהדות תימן]] שהסתמכה בעיקר על הרמב"ם.}}, והם מהווים את ספרי ההלכה הבסיסיים מתקופתם ועד היום.