ברטראנד ראסל – הבדלי גרסאות

'''ברטראנד ארתור ויליאם ראסל''' (ב[[אנגלית]]: '''Bertrand Arthur William Russell''';{{כ}} [[18 במאי]] [[1872]] - [[2 בפברואר]] [[1970]]) היה [[פילוסוף]] [[בריטי]]. תרם תרומות חשובות לתחום [[הפילוסופיה של הלשון]] ו[[תורת ההכרה]]. חיבוריו בתחום [[פילוסופיה אנליטית]] השפיעו רבות גם על התפתחות ה[[מתמטיקה]] וה[[לוגיקה]]. [[הפרדוקס של ראסל|הפרדוקס הקרוי על שמו]] השפיע רבות על [[תורת הקבוצות]], והוביל להתגבשות [[תורת הקבוצות האקסיומטית]]. ראסל כתב גם על משטרים מודרניים, ועל תופעות של דיכוי המחשבה החופשית. הוא התנגד להגבלות שונות על החירות המחשבתית, ונודע כפילוסוף בעל גישה חינוכית ליברלית.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Bertrand Russell|שם=Free Thought and Official Propaganda|מו"ל=Watts & Co.|קישור=http://www.gutenberg.org/ebooks/44932?msg=welcome_stranger|שפה=אנגלית}}}} .

בשנת [[1945]] התפרסם ספרו המקיף "[[תולדות הפילוסופיה המערבית (ספר)|תולדות הפילוסופיה המערבית]]" שהוכר כאחד הספרים החשובים ביותר בתחום תולדות הפילוסופיה. בשנת [[1950]] קיבל את [[פרס נובל]] לספרות.

בהתבגרותו היה ראסל בודד מאוד, והוא סיפר שלעיתים קרובות שקל [[התאבדות|להתאבד]]{{הערה|The Autobiography of Bertrand Russell, p.38|שמאל=כן}}. שתי נקודות אור בחייו היו [[שירה]] (ובפרט שיריו של [[פרסי ביש שלי]]) ו[[מתמטיקה]].

===מלחמות העולם ===

בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] לקח חלק בפעילות [[פציפיזם|פציפיסטית]]. בשנת [[1916]] הוא [[הרשעה|הורשע]] בעבירה על [[החוק להגנת הממלכה 1914]]. הוטל עליו [[קנס]] בסך 100 [[לירה שטרלינג|לירות שטרלינג]], אך הוא סירב לשלמו. במקום לשלוח אותו ל[[כלא]], ה[[משטרה]] [[עיקול|עיקלה]] כמה מספריו, ומכרה אותם ב[[מכירה פומבית]] על מנת לשלם את החוב. בעקבות התקרית [[פיטורים|פוטר]] ראסל מהאוניברסיטה. בשנת 1918 הביע התנגדות פומבית לצירופה של [[ארצות הברית]] למלחמה, ובשל כך נכלא לשישה חודשים. באותה תקופה הופעל "החוק להגנת הממלכה" כנגד פעילים פציפיסטים נוספים שהתנגדו למלחמה.

ההיסטוריון פול ג'ונסון מציין שבפציפיזם שלו היה משהו תוקפני, ואף שוחר מדון. כשהוכרזה המלחמה כתב, "זה שבועות אחדים אני מרגיש שאם אפגוש במקרה את אסקווית או גריי לא אוכל להימנע מרצח{{הערה|שם=:0}}".

בשנת [[1921]] התחתן עם אשתו השנייה, דורה. השניים הקימו ביחד [[בית ספר ניסויי]], והולידו שלושה ילדים: ג'ון, קתרין והארייט. בין השאר התקיימו ביניהם קונפליקטים בנושא של פתיחות מינית. לדברי ההיסטוריון פול ג'ונסון השניים נתנו זה לזה חופש בכל הנוגע להרפתקאות מיניות, אבל כאשר ניהלה דורה בגלוי הרפתקאת אהבים עם העיתונאי גריפין ברי ונולדו להם שני ילדים, נתקף ראסל אי נוחות{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר=פול ג'ונסון|שם=אינטלקטואלים פרק 8|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=1996 בישראל ; 1988 בחו"ל}}}}. שנים רבות לאחר מכן, הודה באוטוביוגרפיה שלו "בנישואי השניים ניסיתי לשמר את אותו כבוד לחירותה של אשתי שהתחייב, כך חשבתי, מאמונתי. אבל גיליתי כי יכולתי למחול, ומה שניתן לקרוא האהבה הנוצרית שלי אינן עומדות בתביעות שהצבתי בפניהן- - -כל אדם אחר יכול לומר לי זאת מראש, אבל התאוריה עיוורה את עיני".

בשנים שאחר כך עבר ראסל לגור ב[[ארצות הברית]]. הוא לימד ב[[אוניברסיטת שיקגו]] וב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]]. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התנגד להצטרפות ארצות הברית, אך לאחר מכן שינה דעתו, בטענה שהשתלטות [[גרמניה הנאצית]] על [[אירופה]] פירושה קץ ה[[דמוקרטיה]]. בעקבות מלחמת העולם השנייה מיתן את עמדתו הפציפיסטית, וטען שיש מקרי קיצון שבהם מלחמה היא הרעה הקטנה ביותר{{הערה|Russell, Bertrand, “The Future of Pacifism”, The American Scholar, (1943) 13: 7–13|שמאל=כן}}. בשנת [[1940]] החל ללמד ב[[ניו יורק]], אך התפטר כמעט מיד בעקבות ביקורת על השקפותיו בתחומים שונים, ובפרט בגלל השקפתו המתירנית בענייני [[נישואים]] ו[[בגידה (זוגיות)|בגידה]]. [[אלברט איינשטיין]] כתב במכתב תמיכה בראסל: "נפשות גדולות תמיד נתקלו בהתנגדות אלימה מצד מוחות בינוניים"{{הערה|[http://www.asl-associates.com/einsteinquotes.htm אוסף ציטוטים של איינשטיין]}} בראש המתנגדים למינויו של ראסל עמד הפילוסוף ואיש החינוך [[ג'ון דיואי]].

לאחר מלחמת העולם השנייה הביע תמיכה בתקיפת [[ברית המועצות]] כדי שזו לא תשיג [[נשק גרעיני]]. בין השנים 1945 ל-1949, כל עוד היה לארצות הברית מונופול על הנשק הגרעיני, סבר שמלחמת מנע נגד ברית המועצות הכרחית כדי למנוע שואה עולמית. עוד ב-27 בספטמבר 1953 כתב ב[[ניו יורק טיימס]] מגזין: "מלחמת עולם חדשה תהא אמנם נוראה, אבל אני מעדיף אותה על אימפריה קומוניסטית עולמית"{{הערה|שם=:0}} אולם כבר באוקטובר 1953 הכחיש שאי פעם "תמך במלחמת מנע נגד רוסיה". בהמשך היה מעין מגשר בזמן [[משבר הטילים בקובה]], והפך תומך נלהב ב[[פירוק הנשק הגרעיני]]. בשנת 1961 נכלא שוב, משום שארגן [[שביתת שבת]] נגד הנשק הגרעיני. ראסל פעל נמרצות נגד מעורבותה של [[ארצות הברית]] ב[[מלחמת וייטנאם]]{{הערה|שם=הרשיע|1={{דבר||"טריבונל ראסל" הרשיע את ארצות הברית ב"פשעי מלחמה"|1967/05/11|00212}}}}. בשנת [[1966]] פרסם ספר בשם "פשעי מלחמה בוייטנאם", והקים את [[ועדת ראסל]] - ועדה ציבורית לבדיקת מעורבותה של ארצות הברית ב[[פשעי מלחמה]].

אף שהיה [[רוזן]], ה[[אצולה]] לא הייתה חלק מרכזי מחייו. הוא טען שעיקר התועלת שבתואר הייתה שהוא איפשר לו להשיג [[חדר]]ים ב[[בית מלון|בתי מלון]]{{הערה|[http://www.wardsbookofdays.com/18may.htm ראסל באתר "Ward's Book of Days"]}}. בשנים [[1967]]–[[1969]] פרסם את ה[[אוטוביוגרפיה]] שלו, בשלושה חלקים. ראסל נפטר בשנת [[1970]], בביתו שב[[ויילס]]. על פי בקשתו לא נערך [[טקס קבורה]] [[דת]]י לציון מותו. [[שריפת גווייה|גופתו נשרפה]], ו[[אפר]]ו פוזר בהרי ויילס.

ראסל, כמו פרגה, תפס את הלוגיקה כקודמת לשפה, ושאף אף הוא לבסס לוגיקה שתוכל לסלק את העמימות והבלבול שמקורן בשפה הטבעית. ראסל המשיך בפיתוח הלוגיקה של פרגה, המבוססת על תחשיב פרדיקטים, תוך שהוא מבקש לפתור שתי בעיות: הבעיה שנוצרה על ידי [[הפרדוקס של ראסל]] עצמו ובעיות שנוצרות כתוצאה של הבחנתו של פרגה בין מובן והוראה. ראסל הרבה להשתמש בעקרון [[התער של אוקהם]] ואף הרחיב אותו לשימושים נוספים. שאיפות אלה הובילו את ראסל לנסח עמדה הידועה כ'''אטומיזם לוגי''', ותורת ידיעה המתבססת על ההבחנה בין ידע מתוך היכרות וידע מתוך תיאור.

הפתרון של ראסל היה לקבוע שישנם ביטויים בשפה שאינם שלמים, בפני עצמם, ולכן אינם תורמים הוראה למשפט השלם, אלה הם מחליפים ביטויים מורכבים יותר, שרק באמצעותם נקבעת ההוראה. המשפט "לפגסוס יש צבע לבן" מורכב למעשה מכמה חלקים עצמאיים, ויש לנתחו כ"יש דבר אחד בלבד שהוא פגסוס, ויש לו צבע לבן", ומשפט זה הוא שקרי משום שחלקו הראשון ("יש דבר אחד...") הוא שקרי. "המלך של צרפת" הוא ציון המקצר את הביטוי "קיים דבר אחד בלבד שהוא המלך הנוכחי של צרפת" וערך האמת של זה הוא שקרי (ומכאן שערך האמת של המשפט "לא נכון שהמלך הנוכחי של צרפת קרח" הוא אמיתי, ואינו חסר מובן).

מאמרו של ראסל נחשב, בעיני רבים, כפרדיגמטי עבור הפילוסופיה האנליטית ובפרט עבור הפילוסופיה של הלשון. הוא מראה כיצד ניתן, באמצעות ניתוח לוגי, להראות כי התחביר של השפה הטבעית אינו המדריך הטוב ביותר עבור הפרשן הפילוסוף.

ראסל היה [[פציפיסט]] מצעירותו, אולם מלחמת העולם השנייה הובילה אותו למיתון עמדתו. הוא טען שיש מקרים קיצוניים שבהם מלחמה מונעת רעה גדולה יותר. לכל אורך חייו התנגד לנשק גרעיני, פעל ל[[פירוק הנשק הגרעיני]] ועמד בראש [[התנועה לפירוק נשק גרעיני]]. בהקשר זה ידועה אמרתו (המבוססת על [[משחק מילים]] ב[[אנגלית]]): " War is not about who is right, but who is left". התנגד ל[[מלחמת וייטנאם]], ויזם את הקמת [[ועדת ראסל]] לחקירת מעורבותה של ארצות הברית ב[[פשעי מלחמה]]{{הערה|שם=הרשיע}}.

לאורך מרבית חייו תמך ב[[שוויון זכויות]] מלא לכל בני האדם. הוא תמך בפומבי ב[[זכות בחירה לנשים]] כבר בצעירותו. עם זאת, בחלק מכתביו המוקדמים ניתן למצוא שרידי [[גזענות]] כלפי [[שחורים]]{{הערה|Bertrand Russell, Marriage and Morals, pg. 266 (1929)|שמאל=כן}}.

ב-31 בינואר 1970 פרסם ראסל הודעה המגנה את "התוקפנות הישראלית במזרח התיכון", המתייחסת להפצצות הישראליות בעורף המצרי בזמן [[מלחמת ההתשה]]. הוא קרא לנסיגה ישראלית לגבולות [[הקו הירוק]] ותמך ב[[זכות השיבה|זכות השיבה לפלסטינים]]. זו הייתה ההצהרה הפוליטית האחרונה של ראסל, והיא הוקראה בכנס פרלמנטרי בינלאומי ב[[קהיר]] ב-3 בפברואר 1970, יום לאחר מותו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://www.connexions.org/CxLibrary/Docs/CX5576-RussellMidEast.htm |כותרת = Bertrand Russell's Last Message |תאריך = 31 בינואר 1970 |תאריך_וידוא = 7 בספטמבר 2017|שפה = אנגלית}}}}.

ראסל התקשה לקבוע האם עליו להגדיר את עמדתו הפילוסופית כלפי הדת כ[[אגנוסטיות|אגנוסטית]] או שמא כ[[אתאיזם|אתאיסטית]]{{הערה|1=Bertrand Russell ,[http://www.positiveatheism.org/hist/russell8.htm Am I An Atheist Or An Agnostic?]|שמאל=כן}}. בתחום זה הציג את ה[[משל]] "[[קנקן התה של ראסל]]", המדבר על קנקן תה שאיש אינו יכול להוכיח את קיומו. ראסל התנגד ל[[דת]]ות, ובפרט ל[[נצרות]]{{הערה|1=Bertrand Russell, [http://www.positiveatheism.org/hist/russell0.htm Why I am Not a Christian], positiveatheism site|שמאל=כן}}.

ראסל היה מאוד [[ליברליזם|ליברלי]] בתחום ה[[יחסי מין|מין]] ביחס לתקופתו. הוא קרא תיגר על תפישת ה[[נישואים]] ה[[התקופה הוויקטוריאנית|ויקטוריאניתוויקטוריאנית]] שהייתה מקובלת ב[[ארצות הברית]] וב[[בריטניה]] באותה תקופה. הוא הביע תמיכה במין מחוץ לנישואין, והציע מודל של "נישואים לניסיון" שאינם מחייבים לנאמנות. ראסל הציג את עמדותיו בנושא הנישואים בספרו "[[נישואים ומוסר]]".

*'''בעיות הפילוסופיה''', תרגום: מ. שטרנברג, עריכה: [[ח"י רות]], [[הוצאת מאגנס]], תשכ"ז ‬

*'''ברטרנד ראסל היקר...: מבחר מתוך חליפת המכתבים שלו עם הקהל הרחב 1950-1968''', מבוא ועריכה: בארי פיינברג ורונלד קסרילס, תרגום: אריה שור, ‬ירושליםירושלים: י. מרכוס, 1971. ‬

*'''כיבוש האושר'''; תרגום: חדוה רותם, עריכה: מ. בנארי, ‬תלתל אביב: אחיאסף, 1970. ‬

*'''עקרונות השיקום החברתי''', תרגום: א. רובינשטיין, 1975 ‬

*'''שלטון: ניתוח חברתי חדש''', תל אביב: עם עובד, תשי"ג ‬

*'''בשבח הבטלה ומסות אחרות''' ; תרגום ועריכה: יורם רוזלר, ירושלים: א’ רובינשטין, 1975. ‬

*'''ניצחון ולא בנשק''', תרגום: בועז עברון, הבאה לדפוס: עמיקם גורביץ, ‬תלתל אביב: עמיקם, תשכ"ד. ‬

*''' הנשואין והמוסר'''; תרגום: י’ בן-אמתי, עריכה: [[ראובן גרוסמאן]], תל אביב: מצפה, תר"ץ. ‬

*''' הסמכות והיחיד'''; תרגום: ש’ שיחור, תל אביב: דגה, תשכ"ז. ‬