אלפבית פרוטו-כנעני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לדוד עמית
מ הוספת קישור להמאה ה-11 לפנה"ס
שורה 24:
[[אקרופוניה|האלפבית]] הראשון שהומצא היה ככל הנראה '''ה[[כתב פרוטו-סינאי|אלפבית הפרוטו-סִינַאִי]]''' שהתפתח מה[[כתב הירוגליפי|הירוגליפים]] [[מצרים|המצריים]], הוא היה בשימוש באזור ב[[חצי האי סיני]] וב[[לבנט]], כשממצאים שהתגלו מתוארכים החל מ[[המאה ה-18 לפנה"ס]], במרוצת הזמן לקראת [[המאה ה-15 לפנה"ס]], התפתח ממנו ב[[כנען]] '''האלפבית הפרוטו-כנעני'''.
 
באלפבית הפרוטו-כנעני היו בין 27 ל-30 אותיות והייתה בו, למשל, הבחנה בין אַ, אִ, ו-אֻ. בנוסף לכך כיוון הכתיבה לא היה אחיד. ניתן היה לכתוב במאונך או במאוזן, ורווח השימוש בסגנון ה[[בוסטרופידון]] (כתיבה שורה אחת מימין לשמאל והשורה שמתחתיה משמאל לימין). בהדרגה הלכו והצטמצמו מספר האותיות, ולקראת [[המאה ה-13 לפנה"ס]] עמד מספר האותיות על 22. כמו כן עם הזמן קיבלו האותיות צורה זווייתית יותר, והחל מ[[המאה ה-11 לפנה"ס]] נקבע כיוון הכתב בצורה אופקית מימין לשמאל. את צורת הכתב הזאת לאחר שהתגבשה בצורתה האמורה (החל מהמאהמ[[המאה ה-11 לפנה"ס]]) מכנים בשם "[[אלפבית פיניקי|הכתב הפיניקי]]".
 
{| class="wikitable" style="text-align:center;"