ליל הקלשונים – הבדלי גרסאות

בליל שבת, 14 בפברואר 1992 (אור ל[[י"א באדר א']] [[תשנ"ב]]), בשעה 23:15, חדרו שלושת הרוצחים למאהל, מצוידים בשני [[גרזן|גרזנים]] שרכשו במיוחד, שלושה [[סכין|סכינים]] ו[[קלשון]]. המאהל לא היה מגודר והשמירה בו הייתה דלילה. הם פגשו את [[טוראי]] {{נזכור את כולם|513353|יורי פרדה}}, שהיה שומר המאהל, ופצעו אותו. פרדה נמלט לאוהל, והרוצחים רדפו אחריו והרגו אותו. באוהל דקרו ורצחו גם את טוראי {{נזכור את כולם|513354|יעקב דובינסקי}}, ופצעו חייל נוסף. שני הנרצחים והפצוע היו [[עולה חדש|עולים חדשים]] מ[[ברית המועצות]]. הרוצחים נטלו עימם את נשקם של החיילים, [[רובה סער|רובים]] מסוג [[M-16]]. כשיצאו מהאוהל נתקלו ב[[כיתה (צבא)|מפקד הכיתה]], [[רב"ט]] {{נזכור את כולם|513355|גיא פרידמן}}, רצחו אותו וגנבו את נשקו, רובה [[גלילון]]. חייל נוסף, עולה מ[[ארגנטינה]], פתח באש, אך סבל ממעצורמ[[מעצור בנשקובנשק]]ו אחרי שני כדורים בלבד. טירונים של [[חטיבת הנח"ל]] שהיו במאהל הסמוך לא שמעו דבר במהלך האירוע. כשהתברר מה התרחש לא הצליחו להזעיק עזרה, מכיוון שה[[גנרטור חשמלי]] ו[[מכשיר קשר|מכשיר הקשר]] לא פעלו. חיילים יצאו לקיבוץ גלעד הסמוך כדי להזעיק עזרה, ואנשי הקיבוץ הם שהזעיקו את המשטרה ואת כוחות החילוץ. בשל העיכוב הרב הספיקו הרוצחים להימלט.