הקונגרס הציוני העולמי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏הקונגרסים עד הקמת המדינה: מספר הצירים של סיעת הפועלים הגיע לכ-50%
מ הוספת קישור לראש ממשלת ישראל
שורה 57:
לאחר הקמת מדינת [[ישראל]] פחתה בהרבה השפעתם של הקונגרסים הציוניים. הם הועברו ל[[ירושלים]] ומתכנסים אחת לקדנציה ב[[בנייני האומה]] למשך 3 ימים. הקונגרס הראשון בירושלים לאחר הקמת המדינה נפתח ב-[[1951]] (הקונגרס ה-23 במניין הכולל). הקונגרסים עמדו בסימן דאגה ל[[ביטחון לאומי|ביטחון]] ישראל וקליטת ה[[עלייה לארץ ישראל|עלייה]], פתיחת שערי [[ברית המועצות]] לעלייה, עצירת יהדות התפוצות מ[[התבוללות]] ועוד. יושבי ראש הקונגרסים בשלושים השנים האחרונות הם יושבי ראש [[הסוכנות היהודית]].
 
ב-1964, ערב הקונגרס הציוני ה-26 בירושלים, התייחס יושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וראשו[[ראש ממשלת ישראל]] לשעבר, [[משה שרת]], לשאלת הצורך בקיומו של קונגרס ציוני לאחר הקמת מדינת ישראל:
:{{ציטוטון|הקונגרס הציוני הינו הפורום העולמי היחיד, שעל במתו מופיעים יהודים מכל חלקי העולם... כדי לתת ביטוי לזיקתם-הם, ולזיקת המוני העם היהודי, שהם נציגיו, למדינה; כדי לטכס עצה על חובתם להבטיח את המשך קיומו של העם, ולרכז את מעייניו סביב המדינה... אין עוד במה עולמית כזאת!}}.{{הערה|[[ידין דודאי]], ''משה שרת על ישראלים ויהודים ועל דמוקרטיה'', 22.12.1964, בתוך: [[יעקב שרת|יעקב]] ו[[רנה שרת]] (עורכים), '''שוחר שלום''' – היבטים ומבטים על משה שרת, עמ' 543.}}