בראשית רבה – הבדלי גרסאות

מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה. המדרש מחולק למאה פרשיות אשר ככל הנראה היו מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה אף שאין לתורה של ימינו לכידות של מאה אחוזים עם כך. המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא מקשרים בין פסוק רחוק אשר לרוב ילקח מספר תהילים{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}, אותם המדרש מחבר לדרשה אשר מסתיימת בפסוק אותו דורשים. הפתיחתא בדרך כלל מתחילה במונחים כמו: "פתח ר' פלוני: כתיב: '...' ", "הדא הוא דכתיב (=זהו שאמר הכתוב)". הדרשןהמדרש מביא דרשנים שונים לרוב בין שניים לשלושה, שכלשאין אחדהם מהםקשורים קשוראחד לחברולשני והואואף חורזיכולים דרשות,בפתיחתאות אגדותלסתור ומשלים,זה עדאת שהוא חוזר לפסוק שהתחיל בו בספר בראשית, ומפרש אותוזה. לפעמים הפתיחה היא בפסוק מן הנביאים, ולעיתים מתחילה הדרשה בלי פתיחה. הפתיחתא עצמה היא לוקחת חלק קטן מהדרשה ולא את כולה{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}}. רוב הדרשות הן אנונימיות, חלקן מעגליות וחוזרות בסופו של דבר לפסוק הרחוק הפותח, וישנן דרשות אשר באמצעות כמה מילים בודדות ללא דרשה מקשרות את הפתיחתא לפסוק המפורש. לדעת החוקרים רוב הדרשות הן מומצאות ולא הגיעו ממקור חי בבית המדרש או בית הכנסת{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}, אך חלקן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות אשר אותן אסף הדרשן{{הערה||שם=מאק 2}}. לאחר הפתיחתאות מובא התוכן האגדתי הכולל משלים, סיפורי חכמים ומדרשים על הפסוקים שלא כחלק מפתיחתא.