בראשית רבה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←תיארוך: מקורות |
←מדרש פרשני: דוגמאות |
||
שורה 1:
'''בראשית רבה''' הוא [[מדרש אגדה]] קדום על ספר [[בראשית]], שנוצר ב[[ארץ ישראל]] ונערך במאה הרביעית{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 65.}} או [[המאה ה-5|החמישית{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 הערה 50 לפרק עשירי עמוד 338.}}]][[בראשית רבה#cite%20note-2|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]][[בראשית רבה#cite%20note-2|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]][[בראשית רבה#cite%20note-2|<span class="mw-reflink-text">[2]</span>]] או [[המאה ה-6|השישית]]{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 77.|שם=צונץ 77}}. נקרא גם "אגדת ארץ ישראל". לפי החוקרת ע. רייזל מדרש זה הוא החשוב שבמדרשי ה[[אמוראים]].{{הערה|שם= רייזל|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 105, תשע"א.}}
==שם המדרש==
שורה 7:
=== מבנה ותוכן ===
מדרש בראשית רבה מחולק למאה פרשיות אשר ככל הנראה היו מותאמות לפרשיות הפתוחות והסתומות שבתורה אף שאין לתורה של ימינו לכידות של מאה אחוזים עם כך. כל פרשיה מכילה: לרוב סט של פתיחתאות הבנוי ברוב הפעמים משתיים שלוש פתיחתאות אך ישנן שמונה פרשיות המתחילות ללא פתיחתא{{הערה||שם=צונץ 77}}. לאחר מכן דרשות על רצף הפסוקים ולפעמים גם ישנו סיום אשר אינו חלק קבוע ממאפייני המדרש או ציטוט מפסוק המחזק את הדרשה הנאמרה קודם. סיום זה יכול לרוב יתתבטא בדברי פורענות, בדבר טוב או בפסוק המתחיל את הפרשה הבאה. מאפיין נוסף של בראשית רבה הוא תופעת הכפולים אשר הייתה נפוצה בתלמודים ובמדרשים התנאיים. לעיתים ניתן למצוא את אותה יחידה דרשנית בשניים - שלושה מקומות שונים כאשר היחידות מועתקות במלואם אף אם רק חלק מהדרשה מתאים למקום החדש. לעיתים הדרשות הועתקו למקום אשר לא מתאים להן מבחינה רעיונית והן עדיין מהוות מושא למחקר.
==== הפתיחתאות ====
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב ילקח מספר תהילים או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא מהפרשייה עצמה{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקישים, משחקים מילוליים ומשלים. הפתיחתא בדרך כלל מתחילה במונחים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר" <nowiki>''</nowiki>כתיב<nowiki>''</nowiki> או "הדא הוא דכתיב".
בבראשית רבה רוב הדרשות הן אנונימיות, חלקן מעגליות ולא קלאסיות כך שהן חוזרות בסופו של דבר לפסוק הרחוק הפותח, וחלקן מכילות רק כמה מילים בודדות ללא דרשה המקשרות את הפתיחתא בפשטנות לפסוק המפורש. הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה ולא את כולה{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}} בניגוד לויקרא רבה. לדעת החוקרים רוב הדרשות הן מומצאות ולא הגיעו ממקור חי בבית המדרש או בית הכנסת{{הערה|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}, אך חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות אשר אותן אסף הדרשן{{הערה||שם=מאק 2}}. לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה וכהוכחה לכך ניתן לראות את הפיתולים שעושה הדרשן כדי לחבר בין פסוקים אשר נראים לא קשורים בעליל שלו היה לו את כוח הבחירה לשליפת הפסוק הוא לא היה בוחר בפסוקים אשר קשרם כה חלש.
לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים" (בראשית ב, ז), '''כְּתִיב''' (משלי כט, ד): "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו' ", מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". (משלי כט, ד): "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו' ", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים וגו' ".|מקור=בראשית רבה יא א|אנגלית=}}
פתיחתה זו מהווה חטיבה עצמאית מבחינה ספרותית, ניתן לראות את דחיסותה הרבה. כמו כן, ניתן לראות את הפסוק בבראשית בתחילת הפרשיה, לאחר מכן מילת הקישור כתיב, ואז את הפסוק ממשלי. הדרשן פותח בהליך הקישור, ראשית הוא מראה שבמשלי אין מדובר על מלך בשר ודם אחרת היה יכול לכתוב "דבר במשפט יעמיד ארץ", לאחר המסקנה הזאת ניתן לומר שה' ברא את העולם במשפט כלומר בכוח הדין. כוח הדין זה לשון קשה והשם המותאם לה לרוב בספרות חז"ל יהיה שם אלוקות והוא מוכיח מפסוק מבראשית שאכן בבריאה היה כתוב שם אלוהים המסמל לשון תקיפה. לאחר מכן מקשר הדרשן לאדם הראשון בכך שהוא נענש בתקיפות כיוון שהיה הקצה של החלה של עולם דהיינו חלקו המשובח של העולם. ומכאן שקודם שייצר ה' את האדם היה זה בתהליך של כמו אפיית חלה, של ערבוב אד העולה מן הארץ עם האדמה{{הערה|עץ יוסף על המדרש}}. לאחר הבנת תהליך הקישור ניתן לראות את הפיתולים שעובר הדרשן במהלך הדרשה על מנת לקשר בין הפסוקים.
==== מדרש פרשני ====
מדרש בראשית רבה הוא מדרש פרשני כלומר הוא מגולל את פירושו של כל פסוק אחד אחרי השני ומבנהו דחוס בדומה למדרשי ההלכה התנאיים, אך בניגוד להם הוא כמעט ואינו מכיל הלכות. אין הפירוש בעל לכידות תמטית ויכול להיות פירושים לפסוקים שונים הסותרים זה את זה, ואף פתיחתאות שונות הסותרות זו את זו. לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן=וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֶל הַנָּחָשׁ (בראשית ג, ב), וְהֵיכָן הָיָה אָדָם בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אַבָּא בַּר קוֹרְיָיה אָמַר נִתְעַסֵּק בְּדֶרֶךְ אֶרֶץ וְיָשַׁן לוֹ. רַבָּנָן אַמְרֵי נְטָלוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהֶחֱזִירוֹ בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ, אָמַר לוֹ כָּאן בֵּית נֶטַע, כָּאן בֵּית זֶרַע, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ירמיה ב, ו): בְּאֶרֶץ לֹא עָבַר בָּהּ אִישׁ וְלֹא יָשַׁב אָדָם שָׁם, לֹא יָשַׁב אָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁם.
וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן וגו' וְלֹא תִגְעוּ בּוֹ (בראשית ג, ג), הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ו): אַל תּוֹסְףְ עַל דְּבָרָיו פֶּן יוֹכִיחַ בְּךָ וְנִכְזָבְתָּ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא שֶׁלֹא תַעֲשֶׂה אֶת הַגָּדֵר יוֹתֵר מִן הָעִקָּר שֶׁלֹא יִפֹּל וְיִקְצֹץ הַנְּטִיעוֹת. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (בראשית ב, יז): כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ וגו', וְהִיא לֹא אָמְרָה כֵּן, אֶלָא (בראשית ג, ג): אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָהּ עוֹבֶרֶת לִפְנֵי הָעֵץ נְטָלָהּ וּדְחָפָהּ עָלָיו, אָמַר לָהּ הָא לָא מִיתַת, כְּמָה דְּלָא מִיתַת בְּמִקְרְבֵיהּ, כֵּן לָא מִיתַת בְּמֵיכְלֵיהּ, אֶלָּא (בראשית ג, ה): כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם וגו'.|מקור=בראשית רבה פרשה פרשה יט, ג.|אנגלית=}}
בדרשה זו ניתן לראות כי המבנה דחוס ואינו מכיל הלכות כלל, פירושם של אבא בר קורייה ושל רבנן סותרים זה את זה, אך הן ניצבים זה לצד זה. ניתן לראות בסיום הדרשה פסוק הבא לחזק את הנאמר. ומיד אחר כך בא הפירוש לפסוק הבא, תוך הבאת סימוכין לפירושו מפסוק במשלי.
=== לשון ===
הלשון שבה כתוב מדרש בראשית רבה היא עברית מעורבת ב[[ארמית גלילית]] ומשולבות בו גם מילים ב[[יוונית|יווניות{{הערה||שם=צונץ 77}}]][[בראשית רבה#cite%20note-%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%A5%2077-3|<span class="mw-reflink-text">[3]</span>]]. לשונו דומה ללשון ויקרא רבה, ללשון התלמוד הירושלמי וללשון פרקי דרבי אליעזר. הלשון היא מאוד תמציתית.
==תיארוך==
| |||