|
==== הפתיחתאות ====
המדרש נוהג לפתוח את הפרשיות במבנה הנקרא פתיחתא- מבנה סגור מבחינה ספרותית העומד בפני עצמו. בפתיחתא הקלאסית מקשרים בין פסוק רחוק לפסוק אותו מפרשים בפרשיה. הפסוק הרחוק לרוב ילקח מספר תהילים או משאר ספרות הכתובים, ורק במקרים בודדים ניתן למצוא פתיחתאות המתחילות בפסוק מהתורה אשר לא מהפרשייהשייך עצמהלפרשייה אותה המדרש מפרש{{הערה|ח. מאק '''מדרש ואגדה''', האוניברסיטה המשודרת, עמוד 66.|שם=}}. את הקישור עצמו מבצע הדרשן באמצעות היקישים, משחקים מילוליים ומשלים תוך חיזוק דבריו מפסוקים מהתנך. הפתיחתא בדרך כלללפעמים מתחילה במונחים ישירים כמו: " ר' פתח.... פתח ואמר" <nowiki>''</nowiki>כתיב<nowiki>''</nowiki> או "הדא הוא דכתיב", אך לרוב היא תתחיל ישירות מהשוואת הפסוקים. מלבד הפתיחתאות הקלאסיות ניתן לזהות מעט דרשות מעגליות בחיבור. דרשות אלה בסוף הקישור בין הפסוקים חוזרות לפסוק הרחוק הפותח, ולא מסתיימות בפסוק השייך לפרשייה הנידונה.
בבראשית רבה רוב הדרשות הן אנונימיות, חלקן מעגליות ולא קלאסיות כך שהן חוזרות בסופו של דבר לפסוק הרחוק הפותח, וחלקן מכילות רק כמה מילים בודדות ללא דרשה המקשרות את הפתיחתא בפשטנות לפסוק המפורש. הפתיחתא עצמה לוקחת חלק קטן מהדרשה,וברוב ולאהפעמים אתהיא כולהתהיה אנונימיות{{הערה|שם=רייזל 109|ע. רייזל, '''מבוא למדרשים''' ,עמוד 109, תשע"א.}}{{הערה|י.ל. צונץ '''הדרשות בישראל''' ביאליק 1974 עמוד 78.}} בניגוד לויקרא רבה. לדעת החוקרים רוב הדרשותהחוקרים הןבדרך מומצאותכלל ולאאין הגיעומקור ממקור חיהפתיחתאות בבית המדרש או בית הכנסת אלה הם מומצאות על ידי הכותב{{הערה|שם=רייזל 109}}, אך ישנה הסכמה כי חלק מהן כן היו דרשות אותנטיות של החכמים הנזכרים, אשר נאמרו בשלל נסיבות אשר אותן אסף הדרשן{{הערה||שם=מאק 2}}. לעומתם החוקר י. היינמן טוען כי הפתיחתאות כל הפתיחתאות נוצרו משיח בין הדרשן לקהילה, וכהוכחה לכך ניתןהוא לראותמציג את הפיתולים שעושהאשר מאולץ הדרשן לעשות כדי לחבר בין פסוקיםהפסוקים אשר נראים לאאינם קשורים בעליל. שלו היהלטענתו לו אתהיו כוחהפתיחתאות הבחירה לשליפת הפסוק הואמומצאות, לא היה בוחר הדרשן בפסוקים אשר קשרם כה חלש.
דומה לפתיחתא מייצגת:
לדוגמה:
{{ציטוט|תוכן="וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים" (בראשית ב, ז), '''כְּתִיב''' (משלי כט, ד): "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וגו' ", מֶלֶךְ זֶה מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ, שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים". (משלי כט, ד): "וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה", זֶה אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהָיָה גְּמַר חַלָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְנִקְרֵאת חַלָּה תְּרוּמָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): "רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵכֶם וגו' ", אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶּן קְצַרְתָּה, כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שֶׁהִיא מְשַׁקְשֶׁקֶת עִסָּתָהּ בַּמַּיִם וְהַגְבָּהַת חַלָּתָה מִבֵּנְתַיִם, כָּךְ בַּתְּחִלָּה וְאֵד יַעֲלֶה מִן הָאָרֶץ וגו', וְאַחַר כָּךְ "וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים וגו' ".|מקור=בראשית רבה יא א|אנגלית=}}
|
