|
==איסור הריבית ביהדות==
===מקור האיסור===
איסור [[ריבית]] על פי ה[[הלכה]] היהודית מתייחס הן לקבלת ריבית והן לנתינתה. ריבית נקראת ב[[תורה]] "נֶשֶׁך" או "מרבית", והתורה מזהירה מפניה בכמה מקומות:
{{ציטוט|תוכן=: "אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי, אֶת-הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ, כְּנֹשֶׁה; לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו, נֶשֶׁךְ"{{הערה|1={{תנ"ך|שמות|כב|כד}}}}.
: "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ נֶשֶׁךְ כֶּסֶף נֶשֶׁךְ אֹכֶל נֶשֶׁךְ כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יִשָּׁךְ; לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ לְמַעַן יְבָרֶכְךָ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כ}}-כא}}.}}
כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה [[מצוות לא תעשה|לאווים]]; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יט|יד}}.}}. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כ}}.}} ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" . הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{רמב"ם|הלכות מלווה ולווה|ד|ב}}.}}. ▼[[רש"י]] (בעקבות המדרש, תנחומא, משפטים ט') מפרש את המילה "נשך": "ריבית, שהוא כנשיכת נחש, שנחש נושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש, ופתאום הוא מבצבץ ונופח עד קדקדו. כן ריבית אינו מרגיש ואינו ניכר עד שהריבית עולה ומחסרו ממון הרבה".
[[היתר עסקה]] הוא הכליכלי המאפשר מתן [[הלוואה]] ב[[ריבית]] במסגרת ה[[הלכה]] היהודית, משום שתאורטית ההיתר הופך את הריבית לרווח , ובכך מונע את האיסור. עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה. כמו כן, ▼על פי דבריו אלו ביאר הרב [[שמעון שקופ]] בספרו "שערי יֹשר" את סיבת האיסור הגורף שהטילה התורה על הלוואה בריבית, למרות ההגיון הכלכלי העומד בבסיסה:{{ציטוט|תוכן=הענין הוא, שהתורה ירדה לדעת בני אדם - שהשתעבדות לקבל על עצמו [[ריבית קצוצה]], אף שהלווה עושה ברצון, הוא '''רצון טועים''', וכנעשה שלא מדעת, שהוא בעצמו אינו מבין איך שהוא מפסיד לעצמו על ידי נשך ותרבית. ומטעם זה קראה תורה ענין זה כנשיכת נחש, שלפי שעה הוא כאב קל, ואחריתו סכנת מות. ומטעם זה אסרה תורה ענין זה, שאף על פי שעל פי תורת המשפטים אין כאן גזל, שמדעתו הוא עושה, אבל בפנימיות הענין יהיה בזה תמצית גזל{{הערה|1=שערי יֹשר, שער ה, פרק כה}}.}}
לפי דעת הרמב"ם{{הערה|ספר המצוות, עשה קצ"ח.}} מצווה להלוות ל[[גוי|נכרים]] בריבית.
▲כל האנשים העוסקים במתן הלוואה בריבית ומאפשרים את ביצועה, עוברים על איסורים. המלווה עובר על שישה [[מצוות לא תעשה|לאווים]]; חמישה המוזכרים כאן וכן על איסור "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{תנ"ך|ויקרא|יט|יד}}.}}. הלווה עובר על שני לאווים בלבד: א). "לֹא תַשִּׁיךְ לְאָחִיךָ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כ}}.}} ב). "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל".
הערב, העדים והסופר שכותב את שטר ההלוואה עוברים על "לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ". הסרסור וכל מי שמסייע בכל צורה שהיא ללווה או למלווה עוברים על "וְלִפְנֵי עִוֵּר, לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"{{הערה|1={{רמב"ם|הלכות מלווה ולווה|ד|ב}}.}}.
אמנם, לאווים אלו לא מביאים לכדי [[מלקות (הלכה)|מלקות]], משום שהלווה יכול לתבוע את המלווה בבית דין שיחזיר לו את הריבית.
הנביא [[יחזקאל]] מדגיש את חומרת האיסור, בסופרו את הריבית יחד עם שלוש העבירות החמורות ביותר{{הערה|1={{תנ"ך|יחזקאל|יח|ו}}-יז.}}. [[חז"ל]] ראו בלקיחת ריבית איסור חמור כמו שפיכות דמים{{הערה|שם=תחילת איזהו נשך|1={{בבלי|בבא מציעא|סא|ב}}.}} כן אמרו חז"ל על הנוטל ריבית שהוא כופר באלוקי ישראל{{הערה|1={{בבלי|בבא מציעא|עא|א}}.}}.
להדגשת גודל המצווה בהלוואה ללא ריבית אמרו: "כל מי שיש לו מעות ומלווה אותן בלא ריבית, עליו הכתוב אומר: 'כַּסְפּוֹ, לֹא-נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל-נָקִי, לֹא לָקָח עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם'{{הערה|1={{תנ"ך|תהילים|טו|ה}}.}} הא למדת שכל המלווה בריבית נכסיו מתמוטטין".
ריבית נמנית כאחת מ[[תרי"ג מצוות]]. היא ה[[מצווה]] ה-ס"ח לפי מניין בעל [[ספר החינוך]], ו[[מצוות לא תעשה]] רל"ז ב[[ספר המצוות]] ל[[רמב"ם]].
===סוגי ריבית בהלכה===
===[[ריבית קצוצה]]===
הריבית שאסורה מן התורה: "ריבית קצוצה", חלה בהתקיים שני תנאים: א. מדובר בהלוואה (ולא בעסקאות מכר). ב. הריבית נקצצה - נקבעה מראש.
יש אומרים שגם הסכום צריך להיות קבוע מראש ויש חולקים. ההלכה מחייבת את המלוה להחזיר ללווה "ריבית קצוצה", ואף ניתן לאכוף חיוב זה בבית הדין: "ריבית קצוצה יוצאה בדיינים"{{הערה|שם=תחילת איזהו נשך}}.
===ריבית מוקדמת ומאוחרת===
סוג של ריבית שנותן הלווה למלווה שלא בשעת ההלוואה או שעת הפירעון, וכאילו בלי קשר אליה, כגון שנותן מתנה למלווה כתמורה על זה שהלווה לו בעבר ('''ריבית מאוחרת'''), או על זה שילווה לו בעתיד ('''ריבית מוקדמת'''). ריבית כזאת אסורה רק מדברי חכמים, שהרחיבו את איסור הריבית על כל [[טובת הנאה]] שנהנה המלווה מן הלווה.
===ריבית דברים===
כל דבר שעושה הלווה למען המלווה, שאילו לא היה מקבל ממנו הלוואה לא היה עושה אותו, הרי זה אסור, וזה בגדר ריבית, ואפילו אם היה זה דיבור בלבד. לדוגמה: מי שלווה מחברו משהו, ועד אז לא היה נוהג להקדים ולהגיד לו שלום, אסור לו לאחר ההלוואה להתחיל לעשות זאת.
===מצוות הלוואה בריבית לנכרי===
לפי דעת הרמב"ם{{הערה|ספר המצוות, עשה קצ"ח.}} מצווה להלוות ל[[גוי|נכרים]] בריבית, שנאמר "לַנָּכְרִי תַשִּׁיךְ, וּלְאָחִיךָ לֹא תַשִּׁיךְ--לְמַעַן יְבָרֶכְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ, בְּכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ, עַל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר-אַתָּה בָא-שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|כג|כא}}.}}.
אמנם, חכמים אסרו להלוות לנוכרי בריבית קצוצה, גזירה שמא מתוך ריבוי המשא ומתן איתו ילמד ממעשיו של הנוכרי, אבל התירו להלוות לנוכרי בשביל פרנסתו של היהודי.
בזמננו, התירו הפוסקים להלוות לנוכרים בכל אופן, כיוון שיהודי לא יכול להתפרנס בשום משא ומתן בלי שיתעסק עם הנוכרי, כך שלא שייך הטעם שמא ילמד ממעשיו יותר מבשאר סוגי משא ומתן.
===אבק ריבית===
'''"אבק ריבית"''' הוא כינוי שנתנו ה[[אמורא]]ים לכל איסורי הריבית שאינם מהתורה. מקור הביטוי הוא בתוספתא במסכת עבודה זרה, א', י'–י"ד, אך שם הכוונה לאיסור קל, שיש מחלוקת בפירושו.
בלשון ההלכה העכשווית, "אבק ריבית" הוא מונח הכולל את כל איסורי הריבית שאיננה אסורה מהתורה, בין משום שלא מדובר בהלוואה ובין משום שמדובר בהלוואה אך אין בצידה קביעת ריבית מסוימת מראש.
איסורים אלו ניתן לחלק לארבע קבוצות: א. עסקאות מכר שיש בהן מרכיב של אשראי, כגון תשלומים. ב. הלוואות של מוצרים ללא ריבית, בעלות פוטנציאל של רווח בגין עליית מחירים ("[[סאה בסאה]]"). ג. שותפויות של הון ועבודה ("עיסקא"). ד. תשלומים שונים שנותן הלווה למלוה ללא התחייבות או ללא קשר להלוואה ("ריבית מוקדמת", "ריבית מאוחרת"), הנחות ואפילו מידע.
===היתר עסקה===
▲[[היתר עסקה]] הוא הכלי המאפשר מתן [[הלוואה]] ב[[ריבית]] במסגרת ה[[הלכה]] היהודית, משום שתאורטית ההיתר הופך את הריבית לרווח, ובכך מונע את האיסור.
עם זאת, ישנם המתנגדים לשימוש בהיתר זה, בטענה שהוא מביא דה-פקטו להלוואה בריבית{{הערה|דוד משען, "[http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=21388 "לא תשיך לאחיך... למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך": היתר עסקא – אכיפתו ועקיפתו]", עלון פרשת השבוע של המחלקה למשפט עברי במשרד המשפטים, תשס"ב}}, והם קובעים סייגים לחלותו{{הערה|ראו מקורות 33-23 ב[http://bneidavid.org/DocsUpload/009899/Source_9899.pdf דף המקורות]}}.
==איסור הריבית באסלאם==
| 