הגדה של פסח – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים |
←הא לחמא עניא: עיצוב |
||
שורה 80:
==== הא לחמא עניא ====
{{ערך מורחב|הא לחמא עניא}}
כהקדמה לחלק המגיד, מזמינים ב[[ארמית]] את כל המעוניין להשתתף בסדר. מצביעים על המצות ואומרים:
{| class="wikitable"
:{{ציטוט|הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם.▼
|+
:כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.▼
!הנוסח הארמי
:הָשַׁתָּא הָכָא – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל.▼
!תרגום
|-
הָשַׁתָּא עַבְדֵּי – לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּנֵי חוֹרִין.
|זה לחם העוני שאכלו אבותינו בארץ מצרים.
כל (מי) שרעב יבא ויאכל, כל (מי) שצריך יבא ויפסח.
השנה כאן - לשנה הבאה בארץ ישראל.
השנה עבדים - לשנה הבאה בני חורין.
|}
"הא לחמא" נאמר בארמית, מכיוון שהיא הייתה לשונם של המוני בית ישראל מאז תקופת החשמונאים. {{ציטוטון|ולפיכך הוצרכו לחבר דברי הגדה בלשון הארמית לפשוטי-העם, לנשים וילדים שלא ידעו עברית}}.{{הערה|שם=גולדשמידט 7|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד,''' מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 7}} יש מחלוקת בין החוקרים מתי נכתבה הפסקה הא לחמא עניא, האם ב[[תקופת בית שני]], או אחרי החורבן.{{הערה|שם=גולדשמידט 7}}
| |||