מכרז – הבדלי גרסאות

אחד מהמקרים המיוחדים הוא כאשר יש רק ספק יחיד בישראל המסוגל לספק את המוצר או השירות. השופט [[חנן מלצר]] הביע חשש "לשימוש נפוץ ובלתי הולם בפטור "ספק יחיד" כדי לעקוף את החובה לערוך מכרז פומבי כנדרש בחוק", כאשר המוצר הרצוי מוגדר באופן צר מידי כדי שרק ספק אחד יוכל לספקו. השופט מלצר קבע כי בכל מקרה בו יש ספק האם אכן מדובר בספק יחיד יש לקיים מכרז פומבי{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/10/490/023/k02/{{פס"ד עליון|קישור=10023490.k02.htm |סוג=בר"ם|עותר=|משיב=|ניתן 2349/10], פסק דין מזב=ז' סיון התש"ע}}}}.

השופטת [[אסתר חיות]] כתבה: "ביסודו של דבר, אין ועדת המכרזים נדרשת לבחון את שיקולי הרווח וההפסד של המציע ואת כדאיותה הכלכלית של הצעתו. עליה לבחון את רצינותו של המציע ואת יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו על רקע דרישות המכרז, אם כי מחיר נמוך ובלתי סביר יכול בהחלט לשמש אינדיקציה לחוסר הרצינות של המציע ושל הצעתו "{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=05059330.v11|סוג=עע"מ|עותר=אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ|משיב=רכבת ישראל בע"מ, אגף רכש והתקשרויות}}}}. הסביר השופט [[אליקים רובינשטיין]]: "במציאות הכלכלית ייתכן כי מציע יגיש הצעה, הנעדרת רווח כלכלי, אך יש בה תועלות אחרות מבחינתו כגון חדירה לשוק או רצון להרחיב את תחומי עיסוקו ... ייתכן אף מקרה של רצון ל"החזקה בחיים" של עסק שיש לו עובדים או מלאי או שניהם, ובהיעדר עבודה לא רק שלא יהיה רווח אלא אף יהיו הפסדים" אך הוסיף וכתב: "כשההצעה אינה רווחית, השאלה הנשאלת היא האם המציע יוכל לעמוד בהצעתו, שכן החשש במקרים מסוג זה הוא כי המציע אינו איתן מבחינה פיננסית, ולא יוכל לעמוד בהשלמת העבודה לה התחייב, או כי זו תהיה באיכות ירודה". השופט רובינשטיין הוסיף: "הצעות הנופלות במידה ניכרת מהאומדן והנוקבות מחירי הפסד בפריטים רבים יש בהן לעורר חשד לתכססנות פסולה"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/090/084/t03/{{פס"ד עליון|קישור=09084090.t03.htm |סוג=עע"ם 8409/09]|עותר=|משיב=}}, סעיפים נ"ב-נ"ג}}. באותו מקרה הסביר השופט [[יצחק עמית]]: "התימחור הנמוך של רכיב הברזל המהווה פריט "כבד" וחשוב בעבודות הבטון המזוין, משקף גישה תכסיסנית. ניתן להבין כי משתלם לסלע ליתן מחירי הפסד בפריטים מסוימים ובלבד שהכלים שברשותה לא יעמדו ללא תעסוקה, אך לא ניתן לקבל הסבר זה כאשר במחירי ברזל עסקינן. גם בהנחה שלסלע היה מלאי ברזל, הרי שמדובר בסחורה עוברת לסוחר, שמחירה גבוה בהרבה מהמחיר שהוצע על ידי סלע. מכאן, שמדובר בתימחור בלתי סביר בעליל בפריט מרכזי. לא למותר לציין כי לכמות הברזל ולאיכותו יש השלכות בטיחותיות. הצעה כה זולה ברכיב הברזל מהווה [[תמריץ]] שלילי לחסוך בברזל, מה שיצריך מידה רבה של פיקוח מצד המזמין בעוד שהמכרז מבוסס על [[בקרת איכות]] עצמית של הקבלן המבצע"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/09/090/084/t03/{{פס"ד עליון|קישור=09084090.t03.htm |סוג=עע"ם 8409/09]|עותר=|משיב=}}, סעיף 3 לחוות דעתו של יצחק עמית}}.

במכרזים ציבוריים נהוג לדרוש [[ערבות בנקאית]] מהסיבות הבאות{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/100/086/B03/{{פס"ד עליון|קישור=03086100.b03.htm |סוג=עע"ם 8610/03]|עותר=|משיב=}}, סעיף 12}}:

מוסכם שכאשר מציע מגיש ערבות הנמוכה מהנדרש הצעתו נפסלת. הדעות חלוקות בשאלה האם ערבות הגבוהה מהנדרש מביאה לפסילת ההצעה. השופטת [[עדנה ארבל]] קבעה שיש לבחון כל מקרה לגופו וכאשר הערבות גבוהה משמעותית יש מקום לפסול את המכרז{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/03/100/086/B03/{{פס"ד עליון|קישור=03086100.b03.htm |סוג=עע"ם 8610/03]|עותר=|משיב=}}}}. בינואר 2012 קבעו שלושה שופטים של בית המשפט העליון שכל סטייה מנוסח הערבות הנדרש במכרז, בין לטובה ובין לרעה, למעט במקרים חריגים, תביא לפסילת המכרז, וזאת על מנת להביא את משתתפים במכרז לדקדק בהצעות שהם מגישים ולמנוע את ההתדינויות הנובעות מטעויות בערבויות של מכרזים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/11/180/030/c03/{{פס"ד עליון|קישור=11030180.c03.htm |סוג=עע"ם 2628/11]|עותר=|משיב=}}}}{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/12/730/018/z06/{{פס"ד עליון|קישור=12018730.z06.htm |סוג=עע"ם 1873/12]|עותר=|משיב=}}}}. במקרה של טעות בתום לב בערבות, נחלקו הדעות בין שופטי בית המשפט העליון. [[מרים נאור]] ו[[אליקים רובינשטיין]] קבעו שיש לפסול כל הצעה שיש בה טעות, כך שהנגשים למכרז ידקדקו ביותר וימנעו מהגשת הצעות עם טעויות. לעומתם, השופט [[יצחק עמית]] טען שטעויות הן דרכו של עולם, ושפסילת הצעות שבהן טעויות שוליות פוגעת בציבור ללא צורך{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/750/053/c11/{{פס"ד עליון|קישור=15053750.c11.htm |סוג=עע"ם 5375/15]|עותר=|משיב=}}}}.