יהושע צימבליסט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת קישורים עודפים |
צור החלמיש (שיחה | תרומות) ←תולדותיו: הוספת מקורות |
||
שורה 17:
לאחר עליית השלטון ה[[בולשביקים|בולשביקי]], שאסרו על פעילות דתית, התפזרו מהעיר רוב רובם של הרבנים ותלמידי הישיבות. הרב צימבליסט המשיך לקיים את ישיבתו בבית המדרש "שואבי מים" בתנאי מחתרת. היה זה המקום היחיד בעיר שהייתה בו פעילות דתית ותורנית. בתקופה זו ריכז בישיבה כשבע מאות תלמידים בגילאים שונים וניהל מערכת ענפה של [[ר"מ]]ים ומשגיחים. הוא אסף כסף בין יהודי העיר לצורך אחזקת הישיבה ורבניה. נהג לשבת כשומר בפתח בית המדרש, וכשהיה רואה שוטר מתקרב מיהר להזהיר את יושבי בית המדרש והם נמלטו מהמקום מבעוד מועד. תלמידים שנעצרו על ידי השלטונות שוחררו כתוצאה מפעילותו. בתקופת פעילותו המחתרתית במינסק סייעו לו בנו מרדכי סנדר וחתנו הרב [[אשר קרשטיין]] (לימים הרב של [[עפולה]]). בתקופת מגוריו במינסק חלתה אשתו ונפטרה.
לאחר שחיי הדת ברוסיה נעשו בלתי אפשריים החליט לעלות לארץ ישראל. בשנת [[תרפ"ד]] ([[1924]]) סודרה לו אשרת עלייה, אך החפץ חיים הניא אותו מלעזוב את מינסק, וכתב לו: "אסור לגנרל לעזוב את החזית באמצע המערכה". רק כעבור כעשור,
עם עלותו לארץ ישראל החל בפעילות ענפה של עזרה וסיוע לנזקקים. ביתו שימש מרכז לרבנים פליטים מרוסיה ומארצות אחרות. כעבור זמן החל לפעול במסגרת "[[התאחדות הרבנים פליטי רוסיא ושאר ארצות]]" והוא שימש נשיא הכבוד של הארגון.<ref>[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HARETZ%2F1934%2F07%2F22&id=Ar00403&sk=C41017E7 הצהרה על יסוד התאחדות רבני רוסיה], [[הארץ]], 22 ביולי 1934, עמ' 4</ref> כל פעילותו הייתה בהתנדבות ולמחייתו קיבל סיוע כספי משני אחיו שהתגוררו בארצות הברית – הרב יחזקאל מושקוביץ, רב בית הכנסת עדת בני ישראל ב[[ברוקלין]], ומאיר סילברמן מ[[פנסילבניה]]. הרב צימבליסט השתמש בחלק מועט מכספי התמיכה ששלחו אחיו ואת רובם חילק לצדקה לתלמידי חכמים נצרכים.
לאחר [[עליית הנאצים לשלטון]] התגבר גל העולים לארץ ישראל, ובעקבות זאת הגביר את פעילותו ב"התאחדות הרבנים פליטי רוסיא". למרות חוליו וגילו המבוגר פעל רבות להשגת תרומות מישראל ומחוצה לה וחלוקתן לרבנים, לתלמידי חכמים ולאלמנות רבנים.
| |||