בוריס ילצין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ ←העלייה לשלטון: לועידת -> לוועידת תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 68:
ב-[[1978]] היה לחבר [[הסובייט העליון]] ב-[[1981]] נבחר לוועדה המרכזית של המפלגה וב-[[1985]] מינה אותו [[מיכאיל גורבצ'וב]] למזכיר המפלגה בסניף [[מוסקבה]] (במקום [[ויקטור גרישין]] שכיהן בתפקיד כבר 18 שנים והיה היריב של גורבצ'וב במאבק הירושה לאחר מות [[קונסטנטין צ'רניינקו]]), ושנה לאחר מכן הוא התקבל לכמועמד ל[[פוליטביורו]]. בתקופת עבודתו במוסקבה התפרסם כמי שהביא לפיטוריהם של פקידים רבים מהעירייה וכמי שביצע בדיקות בעצמו בחנויות ובתחבורה הציבורית בעיר, לוודא כי כולם מבצעים עבודתם כראוי. הוא הנהיג חג מיוחד לעיר מוסקבה וחתם על צו האוסר על הריסת מבנים היסטוריים, לפני עזיבת תפקידו החל לבקר באופן נוקב את מנהיגות המדינה והמפלגה.
בחושיו הפוליטיים המחודדים הוא הבחין שסופו של המשטר קרב, ומתח ביקורת על ה[[שמרנים]] במפלגה ואף על גורבצ'וב עצמו. הוא התפטר מהנהגת המפלגה ([[1987]]) ומהחברות ל[[פוליטביורו]] ([[1988]]). הקריאה שלו לרפורמות בממשל הביאה לעלייה בפופולריות שלו, והוא ניצח בבחירות הסמי-דמוקרטיות הראשונות והאחרונות בברית המועצות בשנת [[1989]] ונבחר ל[[ועידת נציגי העם|וועידת נציגי העם]]. בהמשך הוא קיבל מושב ב[[הסובייט העליון|סובייט העליון]], הבית העליון של הפרלמנט של ברית המועצות. זמן קצר לאחר מכן הוא מונה לנשיא הפרלמנט הרוסי חרף התנגדותו של גורבצ'וב. ב-[[1991]] סייע ילצין להכשיל את [[הפיכת ינאייב]], שהייתה ניסיונם האחרון של הקומוניסטים השמרנים להחזיר את הגלגל לאחור.
עוד קודם לכן, ביולי [[1990]], פרש ילצין מהמפלגה הקומוניסטית. שנה וחצי לאחר מכן התפרקה ברית המועצות, גורבצ'וב נאלץ להתפטר וילצין הפך ב-[[25 בדצמבר]] [[1991]] לנשיא הראשון של רוסיה העצמאית, בתוקף היותו נשיא הפדרציה הרוסית, משרה אליה נבחר בבחירות הדמוקרטיות הראשונות בפדרציה שנערכו ב-[[12 ביוני]] 1991.
| |||