ביהביוריזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביקורות על הביהביוריזם: תקלדה |
|||
שורה 127:
== ביקורות על הביהביוריזם ==
{{עריכה||פסקה=כן|סיבה=בנוי מזווית מבט לא נייטרלית (אפולוגטית)}}
לגישה הביהביוריסטית קמו מתנגדים רבים אשר בהמשך הביאו למיסודה המדעי
[[קובץ:N.E miller heb.jpg|ממוזער|358.996x358.996 פיקסלים|הדגמת ההבדלים בהסברת התנהגות החולדה על פי Miller]]
לפי החוקר ניל מילר {{אנ|Neal E. Miller}}, שורש הבעיה בביהוויוריזם טמון בחוסר הנכונות לקבל אמצעים מתווכים להתנהגות. מכך מתחייב כי אם מופיעות תגובות מסויימות לפעולה הפעולה עצמה חייבת לגרור אותם באופן ישיר. לדוגמה אירוע מפחיד גורם לנו '''גם''' להרגיש, ו'''גם''' להתנהג בדרך מסוימת ואין הפחד גורם לנו להרגיש. לפי מילר הנחה זו גוררת סיבוך מיותר של תיאור הנתונים המתקבלים מתצפיות. על מנת להבהיר זאת השתמש מילר במשל על חולדה, אשר בלחיצת דוושה היא מקבל מים. קל לראות כי קצב הלחיצות משתנה בהתאם לחסך החולה במים, אך גם נצפה בשינוי כתגובה להאכלה במזון יבש או בהזרקת מים ישירות למערכת הדם של החולדה. בנוסף לזאת את התנהגות החולדה ניתן למדוד בעוד דרכים מלבד קצב הלחיצות. לדוגמא אפשר למדוד את כמות המים שהיא שותה וכן את נכונותה לשתות מים מרים. כדי להסביר מערכת גירוי תגובה זו לפי הנחות הביהביוריזם יש צורך בקשירת קשר סיבתי ישיר בין כל גירוי לכל תגובה כך שסה"כ ימצאו תשעה קשרים, בעוד שלפי הנחת גורם מתווך כמו צמא, יש צורך בקשירת שלושת הגירויים אליו מכיוון אחד וקשירת שלוש התגובות מכיוון שני , סה"כ שישה קשרים. ולכן כפועל יוצא מהנחות הפרדיגמה המדעית מסיים מילר במסקנה כי יש להעדיף את התיאוריה פשוטה יותר המניחה גורמים מתווכים{{הערה|Miller, N. E. (1959). Liberalization of basic SR concepts: Extensions to conflict behavior, motivation and social learning. Psychology: A study of a science, Study, 2, 196-292.}}.
שורה 141:
הסבר: גם טענה זו שגויה. שורשיה של פילוסופיית הביהביוריזם נמצאים בתורת האבולוציה של צ'ארלס דרווין, אשר טען שבני אדם לא כ"כ שונים מבעלי חיים במהותם, מהסיבה שגם המין האנושי הוא תוצר של אבולוציה. סקינר השקיע זמן רב ביישום הברירה הטבעית בניתוח ההתנהגות ורשם מאמרים בקשר ההדוק בין האבולוציה להתנהגות (1966,1981). אחד ההבדלים בין ההסבר של ניתוח התנהגות וההסבר של הביולוגיה להתנהגות (הכוונה בדוגמה זאת להתנהגות אופרנטית), הוא שניתוח ההתנהגות טוען שהתפקיד הגנטי באורגניזם לא מתבטא בהתנהגות מסוימת שמתרחשת, אלא ברגישות לגירוי מסוים שיחזק את ההתנהגות הזאת. למשל, ניתן לומר שאנחנו אוכלים (מבצעים פעולות מסוימות של הליכה לעבר המקרר, הליכה לעבודה ולחנות) 'כדי' לשרוד, או שניתן לומר (לפי הביהביוריזם) שמהלך האבולוציה אצל המין שלנו התפחה רגישות של חיזוק לאוכל, וכעת כאשר אנחנו אוכלים, ההתנהגות שגרמה לנו להשיג את האוכל - תחוזק, ותתבצע גם בעתיד.
מעבר לנושא ההתנהגות האופרנטית (בפסקה הקודמות), הביהביוריזם גם מקבל את התורשה הגנטית ורואה בה התנהגות שמתבטאת כאוסף מולד של רפלקסים בלתי מותנים, שהם, קודם כל, תוצאה של אבולוציית המין. דוגמאות לנושא הזה נמצאים תחת הכותרת של "התנהגות רספונדטית" ובערך של [[התניה קלאסית]].
==ראו גם==
|