ביהביוריזם – הבדלי גרסאות

==== למידה סמויה ====

אחת הביקורות המפורסמות מבוססת על מחקר חלוצי של החוקר [[אדוארד טולמן]], אשר הראה כי עכברים יכולים ללמוד צורת מבוך אף אם אין שום תגובה חיובית או שלילית ישירה אשר מכווינה את הלמידה שלהם. דבר המעיד על גורם מתווך המייצג את המבוך במוח העכברים הסותר את גישת הביהביוריזם המתודולוגי של [[ג'ון ב. ווטסון|ג'ון ווטסון]]. בניסוי של טולמן היו שתי קבוצות עכברים אשר הסתובבו במבוך במשך תשעה ימים, כאשר במבוך הוצבה תיבת מטרה אשר יכלו הנסיינים לשים בה אוכל. העכברים חולקו לשתי קבוצות קבוצת עכברים אחת שוטטה במשך ששת הימים הראשונים במבוך, ורק בימים שבע עד תשע הוצב בתיבת המטרה אוכל. לקבוצת העכברים השנייה ניתן כל יום האוכל בתיבת המטרה, כאשר כל יום הזמן שלקח לעכברים אלו להגיע לתיבה התקצר באופן מתון. טולמן הראה כי ביום השמיני התקצר הזמן שלקח לעכברים של קבוצה אחת בצורה דרסטית, וביום התשיעי הזמן שלקח לכל אחת מן הקבוצות להגיע לתיבה השתווה. מכך הסיק טולמן כי שבזמן השוטטות למדו העכברים את מבנה המבוך, כך שיצרו ייצוג מנטלי למבוך עצמו{{הערה|Tolman, E. C., & Honzik, C. H. (1930). Introduction and removal of reward, and maze performance in rats. University of California publications in psychology.|שמאל=כן}}. גישת טולמן שמה במרכז את חקר התהליכים המתווכים הגורמים להתנהגות בעודה מסמנת את המשוואה הבסיסית להתנהגות כ: S->O->R כאשר האות O מייצגת את המילה אורגניזם, כלומר את התהליכים המנטלים המתרחשים בשכלו של היצור{{הערה|Lawson, R. B., Graham, J. E., & Baker, K. M. (2015). A history of psychology: Globalization, ideas, and

 

==== הטיות קוגניטיביות ====