עמק בית שאן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏היסטוריה: הממשלה העניקה לבדווים את הבעלות
שורה 4:
 
==היסטוריה==
{{ערך מורחב|בית שאן#היסטוריה}}
[[קובץ:Washingtonia robusta in Beit She'an Valley.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שדרת דקלי וושינגטוניה חסונה שנטעו הטמפלרים בעמק בית שאן]]
אזור בית שאן מיושב ברציפות מראשית [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|התקופה הכלקוליתית]] (לפני כ-6,000 שנה) ועד ימינו.
שורה 10 ⟵ 9:
בסוף [[המאה ה-19]] לא היו יישובים יהודים בבקעת בית שאן, אך הוא היה משופע בכפרים ערבים. העיר בית שאן עצמה הייתה עיר ערבית מבוססת, ששימשה את [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]] כעיר מחוז. כאשר נסללה [[רכבת העמק]] על ידי השלטון העות'מאני, היה אחד ממסלוליה העיקריים בקו [[עפולה]] - בית שאן.
 
בזמן [[המנדט הבריטי]] הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו [[נצרות|נוצרים]] [[טמפלרים (תנועה)|טמפלרים]] מה[[מושבה]] [[וילהלמה]] שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. הם הקימו שלוש חוות: חוות וילנד וקיבלר (כיום בשדה אליהו) וחוות קופ (כיום בטירת צבי). בין החוות הם נטעו שדרה של [[וושינגטוניה חסונה]] הנמצאת עד היום. ב-[[1938]] מכרו את החוות ליהודים.
 
בסוף 1921, הסכימה ממשלת המנדט להעניק לבדווים של עמק בית-שאן את הבעלות על אדמות ה[[סולטאן]] [[עבדול חמיד השני]] שהוחרמו על ידי ממשלת [[הטורקים הצעירים]]. אנשי [[התנועה הלאומית הפלסטינית]] החשיבו את המקרה הזה כ"עניין שבו גברו בני הארץ על הציונים", מה שיצר אמון בכוונות הממשלה כלפי האוכלוסיה הערבית, בפרט זו הכפרית.{{הערה|[[יהושע פורת]], '''[[צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינית (ספר)|צמיחת התנועה הלאומית הערבית הפלסטינאית 1918–1929]]''', עמ' 109–110.}}
 
בדצמבר 1936 התחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ [[ניר דוד]] - תל עמל במסגרת יישובי [[חומה ומגדל]], התיישבות שמתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק. רוב היישובים הראשונים הוקמו בשיטת [[חומה ומגדל]]. בשנות ה-30 וה-40 היוו [[קיבוץ|קיבוצי]] עמק בית שאן ועמק יזרעאל עוגן כלכלי ל[[היישוב|יישוב היהודי]] בארץ.