איתמר בן-אב"י – הבדלי גרסאות

 

שמו הפרטי המקורי היה '''בן-ציון'''. טקס [[ברית מילה|ברית המילה]] נערך על ידי רבנים ספרדים, ואליעזר בן יהודה בחר לבכורו את השם "[[עבר (דמות מקראית)|עבר]]", אולם נתקל בהתנגדות הסובבים בטקס. אמו רצתה בשם "[[איתמר הכהן|איתמר]]", שם בנו של [[אהרן]], משום שאהבה את [[תמר מצוי|עץ התמר]], שגדל בחצר ביתם, ואת שמו. אולם גם השם הזה לא התקבל על ידם בהסכמה ואביו הציע את השם "בן-ציון". בהגיעו לבגרות, החליט בן-ציון לשנות את שמו הפרטי ל'''איתמר'''.{{הערה|איתמר בן-אב"י, '''החצוף הארצישראלי''', עמ' 32-31.}}

 

הוריו לימדו אותו לדבר רק עברית, כלשון דיבור יומיומית בתקופה שמיעוט קטן הבין אותה. לפי עדות בני המשפחה, איתמר לא דיבר כלל עד גיל 3. אמו לימדה אותו [[רוסית]] בסתר, וכשאביו גילה את הדבר התפרץ בכעס, ואז החל הילד לדבר. חייו כילד העברי הראשון היו קשים: על איתמר נאסר לצאת מהבית ולהתרועע עם בני גילו{{הערה|איתמר בן-אב"י, '''החצוף הארצישראלי''', עמ' 43, 46.}} (שלא דיברו את שפתו), וגם בביתו סבל מבדידות שכן אביו היה עסוק מאוד במפעלו האדיר והקשה של [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]]. לכל זאת נוספו קשיי היום-יום שהיו נחלתם של כל תושבי הארץ: עוני, רעב ו[[מחלה|מחלות]].