השואה – הבדלי גרסאות

הנהגת היישוב הציוני בישראל החליטה להעלות את הפליטים היהודים בכל מחיר - גם בדרכים לא חוקיות והחלה בארגון מבצע [[העפלה]] נרחב, בראשות [[המוסד לעליה ב']]. במסגרת המבצע, העפילו יהודי אירופה לארץ ישראל דרך הים, בהתגנבות בלתי לגאלית באמצעות ספינות. מספר רב של ספינות נתפס ונוסעיהן היהודים הועברו ל[[מחנות המעצר בקפריסין]]. ב-18 ביולי 1947, תפסו הבריטים את אוניית המעפילים [[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]] והחליטו להחזיר את נוסעי האונייה לצרפת. הסיפור עורר מהומה תקשורתית ותגובות מזועזעות ברחבי העולם ובבריטניה. גורמים אלה הביאו את ממשלת בריטניה לידי מסקנה כי אין באפשרותה לטפל בבעיית הפליטים היהודיים ועליה למסור את הטיפול בארץ ישראל לידי האו"ם.

 

 

לזוועות השואה הייתה השפעה לא רק על דעת הקהל העולמית, אלא גם על הלך רוחם של [[ניצולי השואה]] והיהודים שחיו בארץ ישראל. הלך רוח זה, שאפשר לתמצתו ב[[מוטו]]: "[[לעולם לא עוד]]", גרס שהעם היהודי לא יכול לסמוך על אף אחד זולת עצמו ושעליו להגן על עצמו בכוחות עצמו. מאורעות השואה הדגישו את החשיבות של מדינה לעם היהודי, בה הם יוכלו לחיות ללא רדיפות עם כוח מגן חזק, שיגן עליהם מפני הקמים להשמידם. תודעה זו עדיין עומדת בבסיס תורת הלחימה של [[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ובסיס הנחות היסוד של מדינת ישראל. לשואה הייתה השפעה גם בהמשך ההיסטוריה של מדינת ישראל ועל אירועים חשובים בראשית דרכה. כשני שלישים מתוך הלוחמים היהודים ב[[מלחמת העצמאות]] וכמחצית מהנופלים בה היו ניצולי שואה שעלו בשנים 47–1940 וכן [[גיוס חוץ לארץ|מגויסי הגח"ל]]{{הערה|1=[https://www.yadvashem.org/yv/he/exhibitions/survivors/book/yablunka.pdf]}}.