ענת ברון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
למדה [[משפטים]] ב[[הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב|פקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב]] וסיימה את לימודיה ב־[[1977]]. את [[התמחות (עריכת דין)|התמחות]]ה עשתה בלשכת [[היועץ המשפטי למערכת הביטחון]], ועם סיומה ב־[[1979]] הוסמכה כ[[עורכת דין]], ועבדה מאז במקצועה. בפברואר [[1991]] מונתה כשופטת ב[[בית משפט השלום]] בתל אביב, וביולי [[2002]] – כשופטת ב[[בית המשפט המחוזי]] בתל אביב. היא התמחתה בעיקר [[משפט אזרחי|תיקים אזרחיים]]. בין התיקים הידועים בהם עסקה: התביעה האזרחית של [[ענת קם]] שדרשה פיצויים מעיתון 'הארץ'.
 
בספטמבר [[2014]] נבחרה לשמש כשופטת ב[[בית המשפט העליון]], יחד עם [[מני מזוז]]. היא נכנסה לתפקידה בינואר 2015,{{הערה|{{nrg|יעל פרידסון|שופטת חדשה בעליון: "פסקי הדין מעידים עליה"|671/201|21 בינואר 2015|1|2}}}} וצפויה לכהן בו עד שנת [[2023]]. [[אסתר חיות]], נשיאת בית המשפט העליון, כאשר הייתה חברה ב[[הוועדה לבחירת שופטים|וועדה לבחירת שופטים]], פסלה עצמה מהוועדה לבחירת שופטים מכל הדיונים הנוגעים למועמדותה של ברון. הנימוק של חיות לפסילה, היה יחסיהן הקרובים.{{הערה|{{גלובס|אלה לוי-וינריב|מסתמן: מזוז בדרך הבטוחה לכס השיפוט בביהמ"ש העליון|1000965293|20 באוגוסט 2014}}.}}
 
ברון נחשבת לשופטת בעלת גישה ליברלית מובהקת{{הערה|{{הארץ|שרון פולבר|האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון|1.3883538|24 בפברואר 2017}}}}. הערת אגב שלה הרומזת לאפשרות ביטול סעיף ב[[חוק יסוד]] בשל היותו סותר ל"עקרונות היסוד של השיטה" עוררה ביקורת חריפה מצד מתנגדי [[אקטיביזם שיפוטי|האקטיביזם השיפוטי]].