ענת ברון

שופטת ישראלית

ענת בָּרוֹן (נולדה ב־12 באוקטובר 1953) היא שופטת בית המשפט העליון.

ענת ברון
AnatBaron.jpg
לידה 12 באוקטובר 1953 (בת 66)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק שופטת, עורכת דין עריכת הנתון בוויקינתונים
שופטת בית המשפט העליון
ינואר 2015 – מכהנת
(כ־5 שנים ו-30 שבועות)
תחת נשיא בית המשפט העליון נאור וחיות
שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב
יולי 2002 – ינואר 2015
(כ־12 שנים)
שופטת בית משפט השלום בתל אביב
פברואר 1991 – יולי 2002
(כ־11 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

ברון נולדה בשנת 1953 בישראל. בשנת 1971 סיימה את לימודיה בתיכון עירוני ד' ולאחר מכן שירתה בצה"ל במשך שנתיים.

למדה משפטים בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב וסיימה את לימודיה לתואר ראשון ב־1977. את התמחותה עשתה בלשכת היועץ המשפטי למערכת הביטחון, ועם סיומה ב־1979 הוסמכה כעורכת דין, ועבדה מאז במקצועה. בפברואר 1991 מונתה כשופטת בבית משפט השלום בתל אביב, וביולי 2002 – כשופטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב. היא התמחתה בעיקר בתיקים אזרחיים. בין התיקים הידועים שעסקה בהם הייתה התביעה האזרחית של ענת קם, שדרשה פיצויים מהעיתון "הארץ".

בספטמבר 2014 נבחרה לשמש כשופטת בבית המשפט העליון, יחד עם מני מזוז. היא נכנסה לתפקידה בינואר 2015,[1] וצפויה לכהן בו עד שנת 2023.

ברון היא המנהלת המקצועית, יחד עם השופט יגאל מרזל, של ההשתלמות התלת-יומית במיומנות כתיבת פסקי דין במרכז להכשרה ולהשתלמות שופטים.

שופטתעריכה

ברון נחשבת לשופטת בעלת גישה ליברלית מובהקת[2].

במתח שבין שיקולים ביטחוניים וזכויות אדם, ברון היא בין השופטים הנוטים יותר לכיוון של הכרעה בהתאם לזכויות האדם. היא נמנתה עם שופטי הרוב שביטלו את פסילתה של חברת הכנסת היבא יזבק מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-23[3] והייתה בדעת מיעוט שיש לפרסם את זהותם של מבצעי חפירות ארכאולוגיות באזור יהודה ושומרון, למרות שבקשו ששמם לא יפורסם ובניגוד לעמדת משרד החוץ שלפיה פרסום המידע עלול להוביל לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל[4].

עמדתה בסוגיית הריסת בתי מחבלים היא שיש לעיין מחדש בהלכה שנקבעה בבג"ץ 8091/14[5] לפיה מוסמך מפקד צבאי לפי סעיף 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום) להורות על הריסת בתי מחבלים[6]. לשיטתה של ברון, החלטה מִנהלית קונקרטית להרוס בית מחבל צריכה להיבחן לאור עקרון המידתיות, ויש לתת משקל ממשי למידת מעורבותם במעשה הטרור של בני המשפחה המתגוררים בדירה שהריסתה מתבקשת[6]. ככל שבני המשפחה לא היו מעורבים במעשה הטרור, ואף לא הייתה בידם ידיעה קונסטרוקטיבית בדבר כוונותיו הרצחניות של המחבל, הפגיעה בזכויותיהם אינה מידתית[7][8].

חיים אישייםעריכה

ברון נשואה לגבי, יזם בתחום הנדל"ן ויושב ראש הוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי למוזיקה תל אביב. מתגוררת בצפון תל אביב. היא אם לשניים. באפריל 2003 שכלה את בנה הבכור, רן, מוזיקאי בן 22, בפיגוע במועדון מייק'ס פלייס בטיילת תל אביב,[9] לשם הגיע לנגן. בעקבות האירוע כתב והלחין אחיו הצעיר, עידו (יליד 1983), את השיר "ממתקים" לארקדי דוכין.[10] אחותה הצעירה ממנה ב-4 שנים היא השופטת בדימוס אורלי סלע, שכיהנה כנשיאת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע בין השנים 2017-2010.[11]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ יעל פרידסון, שופטת חדשה בעליון: "פסקי הדין מעידים עליה", באתר nrg‏, 21 בינואר 2015
  2. ^ שרון פולבר, האקטיביזם של שקד מבסס את השמרנות בעליון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2017
  3. ^ א"ב 852/20 אופיר כץ נ' היבא יזבק, ניתן ב-9 בפברואר 2020
  4. ^ עע"מ 10014/16 יש דין - ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש, ניתן ב-16 במאי 2019, סעיף 35
  5. ^ בג"ץ 8091/14 המוקד להגנת הפרט ואחרים נ' שר הביטחון ואחר, ניתן ב-31 בדצמבר 2014
  6. ^ 1 2 בג"ץ 8161/17 בהאא אלג'מל ואחרים נ' מפקד כוחות צהל ביהודה ושומרון, ניתן ב-7 בנובמבר 2017, שבו דחתה השופטת ברון עתירה נגד הריסת בית מחבל, חרף אי-מעורבותם של בני משפחתו במעשה הטרור, מפני שבני המשפחה אינם מתגוררים בדירה שהריסתה התבקשה
  7. ^ בג"ץ 1125/16 חמד מרעי ואחרים נ' מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחר, ניתן ב-31 במרץ 2016, פסקאות 5–8 לפסק דינה של השופטת ברון
  8. ^ בג"ץ 752/20 כאמל עטאונה נ' המפקד הצבאי לאיזור הגדה המערבית, ניתן ב-25 במאי 2020
  9. ^ פורסמו שמות הרוגי הפיגוע בתל אביב, באתר וואלה! NEWS‏, 30 באפריל 2003; אמנון ברזילאי, וההרוגים רן ברון וינאי וייס באו לנגן בפאב, באתר הארץ, 1 במאי 2003.
  10. ^ יואב קוטנר, ‏השיר שלנו, באתר גלובס, 20 באפריל 2006; יוסי חרסונסקי, ארקדי דוכין, "ממתקים" (הליקון), באתר "חרסונסקי מיוסיק".
  11. ^ הנהלת בתי המשפט - השופטים והרשות השופטת - השופטים - קשרי משפחה בין השופטים, elyon1.court.gov.il Archived 2017-02-27 at the Wayback Machine