חטיבה 8 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כאמור: זה לא שייך בכלל לפרק הזה וחוזר על מידע המופיע במקומות אחרים. אין להחזיר ללא דיון בדף השיחה. |
ניסיון להשיב את העריכה של מאגמה בצורה מצומצמת. מש:dovno מה אתה אומר? |
||
שורה 28:
[[קובץ:Yitzhak Sadeh2.jpg|שמאל|ממוזער|200px|יצחק שדה (1948)]]
בישיבת [[המטה הכללי של צה"ל|מטכ"ל]] שנערכה ב-[[17 במאי]] התקבלה החלטה להאיץ את הקמת החטיבה, כשאחד מגדודיה יהיה גדוד [[שריונית|שריוניות]], דבר אשר יהפוך אותה לחטיבת שריון הראשונה בצה"ל. באותה הישיבה הוחלט כי החטיבה תהווה כוח [[עתודה (צבא)|עתודה]] לקראת פלישת צבאות ערב ובראשה יעמוד יצחק שדה. כאן המקום להזכיר, כי בתכנון המקורי יועדה החטיבה להיות מורכבת מ-4 גדודים (2 גדודי חי"ר, גדוד משוריין וגדוד ממוכן), אולם בפועל הוקמו רק שני גדודים:
* '''גדוד 81''' - גדוד [[קומנדו]] בפיקודו של [[משה דיין]], אשר שמו שונה מאוחר יותר ל'''גדוד 89'''.
* '''גדוד 82''' - גדוד שריון בפיקודו של [[סא"ל]] [[פליקס באטוס]] (הרמן).
*'''גדוד 88'''- גדוד מרגמות חטיבתי
את עיקר כוח האדם בשלב זה היוו אנשי ה[[ארגון צבאי לאומי|אצ"ל]] ו[[לוחמי חרות ישראל|לח"י]] ושריונרים ששירתו ב[[חיל שריון|חילות השריון]] בצבאות זרים. יחד עם זאת, הכמות והאיכות של אמצעי הלחימה של החטיבה בראשית המלחמה, בעיקר מבחינת השריון, היו ירודים.
במקביל להקמתה החלה החטיבה להתאמן במרחב [[תל ליטוינסקי]] (לימים [[תל השומר]]) וכבר במהלך האימון הראשון נשלחו פלוגה מגדוד 82 ויחידות מגדוד 89 למספר קרבות מול [[הלגיון הערבי|הלגיון הירדני]] סמוך ל[[כפר עאנה]], כיום [[נוה מונוסון]], לאחר כיבוש [[יהודייה (עבאסייה)|יהודייה]] בידי הלגיון הירדני (11.6.1948). תוצאות הקרבות הללו הראו כי הפלוגות לא היו מאומנות דיין{{הערה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=3210&levelId=63829&itemType=0/ מתוך זכרונות שמעון לונדנר בקרבות כפר עאנה באתר יד לשריון].}}.
לקראת סוף חודש אפריל 1949 פורקה חטיבה 8 בהוראת שר הביטחון, דוד בן-גוריון, בעקבות צמצום סדר כוחות הסדיר בצה"ל. גדוד 82 הועבר לחטיבת הנגב ואילו גדודים 88 ו-89 פורקו.
====מבנה החטיבה====
===== גדוד 81 =====
גדוד קומנדו בפיקודו של [[משה דיין]], אשר שמו שונה מאוחר יותר ל'''גדוד 89'''. ייעודו העיקרי היה גדוד פשיטה ממוכן. הגדוד כלל שתי פלוגות זחל"מים ומשוריינים, שתי פלוגות ג'יפים ופלוגה מסייעת. מטה הגדוד היה ב[[בן שמן|בן-שמן]]. סגניו של דיין בפיקוד על הגדוד היו [[דב צסיס]] (שבהמשך פיקד על הגדוד), [[יוחנן פלץ]] וסא"ל [[יעקב (ישקה) אליאב]], מפקד החטיבה הלוחמת של הלח"י.
הגדוד נטל חלק בקרבות רבים ב[[מבצע דני]], ב[[מבצע יואב]], ב[[מבצע מוות לפולש]], ב[[מבצע שמונה]], ב[[מבצע אסף]] וב[[מבצע חורב]].
לוחמי הגדוד הגיעו מארבעה מקומות עיקריים: חברים של דיין מ[[נהלל]] ומשאר יישובי העמק; יוצאי האצ"ל והלח"י; ותיקי היחידה לפעולות מיוחדות של ההגנה מתל אביב, שנותרו בלא תעסוקה לאחר נפילת יפו, ומתנדבים יהודים מהתפוצות.
פלוגה א', שמנתה 120 איש – יוצאי לח"י בלבד – פעלה תחת פיקודו של [[יעקב גרנק]] ("דוב הבלונדיני") בדרגת סרן. סגנו היה חיים שבתאי ("רן"). הגדוד צויד בג'יפים חמושים במקלעים ובחצאי זחל שנקנו בארצות הברית בשוק גרוטאות.
בסוף חודש אפריל 1949 פורק הגדוד.
=====גדוד 82=====
שורה 91 ⟵ 107:
המבצע הגדול הראשון בו נטלה החטיבה חלק פעיל היה מבצע דני, אשר נועד לפתוח את הדרך ל[[ירושלים]]. במהלך המבצע פעלה חטיבה 8 לצד חטיבות נוספות תחת פיקוד על-חטיבתי בראשות [[יגאל אלון]]. במהלך ההכנות למבצע צורפו אל כל אחד מגדודי חטיבה 8 גדוד חי"ר וזאת על מנת ליצור כוחות לחימה משולבים של שריון וחי"ר.
המבצע נערך בין ה-10 ל-[[18 ביולי]] 1948 כחלק מסדרת [[קרבות עשרת הימים]] בתום ההפוגה הראשונה. במסגרת המבצע כבשה חטיבה 8 את נמל התעופה לוד וכפרים מ[[מזרח]] ל[[פתח תקווה]] (בית נבאלא, [[דיר טריף]], קולה, [[וילהלמה]] ו[[רינתיה]]). בנוסף לכך הצליח גדוד 89 לבלום את השריון ה[[ירדן|ירדני]] ממזרח לדיר טריף ולמחרת, ב-[[11 ביולי]], פרץ הגדוד מלווה בשריונית '''[[שריונית מרמון הרינגטון|הנמר הנוראי]]'''
{| align=center
שורה 128 ⟵ 144:
ב-[[9 בנובמבר]] 1948, בשעה 14:00, לאחר 7 ניסיונות כושלים לכיבוש [[משטרת עיראק סווידאן]] בהם נטלו חלק חטיבות גבעתי והנגב, הורה יצחק שדה על תחילת [[הפגזה ארטילרית]] של מבנה המשטרה וכן של הכפרים עיראק סווידאן ו[[בית עפה]]. לשם כך פקד על גדוד 88 להפעיל את מרגמותיו ותותחיו. ההפגזה, שהייתה מדויקת ויעילה למדי, הצליחה לפגוע במספר עמדות של הצבא המצרי על [[גג]] המצודה{{הערה|שם=מצודה|1=[http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?levelId=63829&itemId=3264&itemType=0 מתוך '''כיצד נלכדה המצודה - כיבוש משטרת עיראק סואידן במלחמת העצמאות''' באתר יד לשריון].}}{{הערה|שם=מגש הכסף|יהודה ואלך, '''...לא על מגש הכסף''', הוצאת כרטא, ירושלים, [[2000]], עמ' 61.}}.
בסביבות השעה 15:50, בתום הריכוך הארטילרי, החלו להתקדם הכוחות המשוריינים אל עבר מבנה המשטרה. טנקי גדוד 82, מלווים בחיילי ו[[סילוק פצצות|חבלני]] פלוגה א' בפיקודו של "[[יעקב גרנק|דוב הבלונדיני]]" מגדוד 89, חמושים ב[[בונגלור טורפדו|פצצות בונגלור]], הצליחו לפרוץ את [[גדר תיל|גדרות התיל]] ולהגיע אל [[קיר]]ות המצודה. חבלני פלוגה א' בפיקודו של [[יעקב גרנק]] ("דב הבלונדיני") הפעילו את חומר הנפץ שהיה ברשותם ובכך הצליחו לפרוץ פירצה בקיר המערבי של מבנה המשטרה. פריצת הקיר הובילה באופן מיידי לכניעת הכוח המצרי שאייש את המבנה{{הערה|שם=מצודה}}{{הערה|שם=מגש הכסף}}.
כיבוש משטרת עיראק סווידאן גרם לנסיגת הצבא המצרי מהכפרים עיראק סווידאן ובית עפה ולצמצום כיס פלוג'ה למרחב הכפרים אל-פאלוג'ה ועיראק אל-מנשייה בלבד. כיבוש מרחב שני הכפרים על ידי חטיבה 8 הוריד את האיום המתמשך מעל ה[[יישוב]]ים היהודיים הסמוכים, ובפרט מקיבוץ [[נגבה]], אשר סבל במשך תקופה ממושכת מהפגזות ארטילריות{{הערה|שם=מצודה}}{{הערה|שם=מגש הכסף}}.
▲בהקשר זה ראוי לציין את [[טוראי]] [[סימן-טוב גנה]], לוחם כוח ההטעיה וה[[אש רתק|רתק]] מגדוד 89, שלמרות [[טראומה גופנית|פציעה]] קשה בשתי [[רגל]]יו מפגז [[אמצעי לחימה נגד טנקים|נ"ט]] שפגע בזח"לם בו [[נהיגה|נהג]] במהלך קרב, המשיך להלחם, לחלץ ו[[עזרה ראשונה|לטפל בפצועים]] רבים ועל כך קיבל מאוחר יותר את [[עיטור הגבורה]]{{הערה|שם=גנה סימן-טוב|{{אתר הגבורה|4325|טוראי סימן טוב גנה}}.}}.
=====מבצע אסף=====
| |||