יעל אנוך – הבדלי גרסאות

סוציולוגית ישראלית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה}} ד"ר '''יעל אנוך''' (23 בפברואר 1938 - 16 בספטמבר 2018) הייתה חברת הסגל הבכיר הרא..."
(אין הבדלים)

גרסה מ־14:15, 9 בדצמבר 2019

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

ד"ר יעל אנוך (23 בפברואר 1938 - 16 בספטמבר 2018) הייתה חברת הסגל הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה בין השנים 1981-2006.

ביוגרפיה

יעל אנוך (יוליאנה לבית בלום במקור) (Juliane Blum) נולדה באסן (Essen), צפון-גרמניה, ב-23 בפברואר 1938. אביה דויד בלום, היה חייט שתפר בגדים מבדים ומעורות בבית מלאכה משפחתי. אמה שרה לבית אדסט (Adest) עבדה עם האב בבית המלאכה. אחיה הצעיר, ד"ר יעקב (ז'ק) בלום ז"ל (Jacques Blum), היה גם הוא בבגרותו דוקטור לסוציולוגיה, וכיהן כמה שנים כראש הקהילה היהודית בדנמרק.

אנוך גדלה בדנמרק. הוריה שהיו במקור מפולין, הגיעו לגרמניה בתור ילדים, אך לא הייתה להם אזרחות גרמנית. בשנת 1938 שללו הפולנים את האזרחות הפולנית של היהודים שגרו מחוץ לפולין, וכך הפכו ההורים לחסרי אזרחות בגרמניה. כתוצאה מכך הם גורשו יחד עם יהודים אחרים שהיו בסטטוס דומה למעין-גטו בעיר זבונז'ין מעבר לגבול הפולני. בשנת 1939 השיגו ההורים אשרת תיירות לדנמרק, ועברו לגור שם בשנים הראשונות של המלחמה. בשנת 1943, במהלך מלחמת העולם השנייה, הוברחה אנוך לבדה מדנמרק לשבדיה באניית דיג. בהמשך נפגשה שוב עם הוריה בשבדיה, למדה שבדית, והחלה בלימודיה בכיתה א'. בשנת 1945, לאחר סיום המלחמה, חזרה המשפחה לחיות בדנמרק.

בהיותה בתנועת הנוער היהודית בדנמרק הכירה את צבי (הרברט) אנוך שהיה המדריך שלה בתנועה, ומאוחר יותר, בשנת 1956, הם נישאו. לאחר סיום בית הספר התיכון בדנמרק למדה אנוך הוראה, ובעלה צבי הכשיר עצמו להיות אגרונום. אלו שני עיסוקים שנחשבו בעיניהם לנדרשים בישראל, שאליה תיכננו לעלות בהתאם לחינוך הציוני שקיבלו. בני הזוג עלו לארץ מדנמרק בשנת 1963.

בישראל החלה אנוך, לאחר זמן, ללמוד באוניברסיטת ת"א, וסיימה שם תואר ראשון דו-חוגי בסוציולוגיה ובספרות אנגלית, ותארים שני ושלישי בסוציולוגיה. היא הייתה המוסמכת הראשונה בסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת המוסמך שלה היה: "המרצה באוניברסיטה כסטטוס וכתפקיד", 1971 (1). אחר כך, הייתה גם הראשונה שכתבה דוקטורט במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א. נושא עבודת הדוקטורט היה: "שינוי ערכים תוך סוציאליזציה לפרופסיה: החינוך הפרופסיונלי בבית-הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל-אביב", 1979 (2). העבודה נכתבה בהדרכת פרופ' רינה שפירא ופרופ' שמעון שפירו.

בשנת 1981, לאחר ששהתה שנה באוניברסיטת קונקטיקט בארצות הברית, הגיעה אנוך לאוניברסיטה הפתוחה, והתמנתה לחברת הסגל-הבכיר הראשונה בתחום הסוציולוגיה. תחום שהיא השפיעה רבות על הוראתו. היא פרשה לגמלאות בשנת 2006.

אנוך נפטרה ב-16 בספטמבר 2018, בזמן ששהתה בביתה, זמן קצר לאחר שחזרה מביקור בדנמרק. היא השאירה שני ילדים: יונת ושמעון.

השפעתה על הוראת הסוציולוגיה באוניברסיטה הפתוחה

כחלוצה, בתחום שהיה אז בראשית דרכו באוניברסיטה הפתוחה, הייתה השפעתה של אנוך מאוד משמעותית על הוראת הסוציולוגיה: היא התוותה את הדרך לספרי לימוד אקדמיים בתחום הסוציולוגיה בשפה העברית באוניברסיטה הפתוחה. הן יחידות הלימוד שהיא כתבה, והן ספרי-הלימוד שתורגמו מאנגלית ביוזמתה, השפיעו על הוראת הסוציולוגיה בישראל, גם מעבר לגבולות האוניברסיטה הפתוחה. בתחום זה, נעזרה אנוך בהכשרתה כמורה, ובניסיונה הרב בהוראה והטביעה את חותמה על פיתוח הקורסים הראשונים בתחום:

  • כתיבת הקורס "מבוא לסוציולוגיה", קורס שבשנים 1984-2013, נלמד באו"פ על ידי עשרות אלפי סטודנטים (3).
  • כתיבת הקורס המתקדם: "ריבוד: סוגיות באי-שוויון חברתי" (4).
  • כתיבת הקורס המתקדם: "סוציאליזציה" (5).
  • ייזום התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג הצרפתי ריימון ארון, "ציוני דרך בהגות הסוציולוגית" המסכם את התיאוריות הקלאסיות בסוציולוגיה (6).
  • ייזום של התרגום לעברית של ספרו של הסוציולוג האמריקני ג'ורג' ריצר, "תאוריות סוציולוגית מודרניות" (7).
  • ייזום של התרגום לעברית של הקורס "מבוא לחשיבה חברתית", שנכתב במקור באוניברסיטה הפתוחה באנגליה (8).
  • כתיבת יחידה 2 בקורס "ישראל בעשור הראשון" שעסקה בעלייה וקליטה בישראל (9).
  • ייזום של תרגום הספר של ג'ון ג'. משוניס, "סוציולוגיה" לצרכי עדכון הקורס מבוא לסוציולוגיה (10)
  • ייזום של כתיבת קורסים נוספים בסוציולוגיה על ידי כותבים אחרים. לדוגמה: קורס שכתב משה ליסק על אי השוויון בחברה הישראלית, ספר "מבוא לאנתרופולוגיה" של ויליאם א. הבילנד שתורגם לעברית והיווה חלק מקורס באותו שם (11), קורס שכתבה מתת אדר-בוניס בנושא המשפחה - "משפחות בראייה סוציולוגית ואנתרופולוגית" (12), וקורס שנכתב בנושא החברה הקיבוצית בידי צוות של כותבים רבים - "החברה הקיבוצית: שינוי והמשכיות" (13).

בנוסף, היא השפיעה על עיצוב דרכי ההוראה בקורסים בסוציולוגיה, כמו: ייעוץ למרכזי ההוראה, קביעת מבנה הבחינות, גיוס המנחים הראשונים, נסיעות למרכזי הלימוד לקבלת משוב על החומר הנלמד, ועוד.

תחומי מחקרה

לאחר פרישתה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים