חיים נחמן ביאליק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים
שורה 173:
 
[[קובץ:מות ביאליק ב'דבר'.jpg|400px|ממוזער|שמאל|כותרת העיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מ-5 ביולי 1934]]
[[קובץ:Bialik tomb.JPG|שמאל|ממוזער|250px|קברו של ביאליק ב[[בית הקברות טרומפלדור]]]]לאורך כשבע שנים סבל ביאליק מ[[אבנים בכליות]], ובשנת [[1934]] נסע ל[[וינה|ווינה]] לצורך טיפול במחלה, אולם שם נפטר ב-[[4 ביולי]] 1934 ([[כ"א בתמוז]] [[תרצ"ד]]), לאחר סיבוך בניתוח. מותו גרם לאבל כבד ביישוב.{{הערה|[[חיים באר]], "מות המשורר - דרכו האחרונה של ביאליק, מווינה לתל אביב", בתוך '''מזיכרונותיה של תולעת ספרים''', [[הוצאת עם עובד]], 2011, עמודים 162–172}} לאחר העברת גופתו לארץ ישראל, עברו על פני ארונו והשתתפו בהלווייתו כ-100,000 איש,{{הערה|{{דבר||תיאור ההלוויה|1934/07/17|00105}}{{ש}}{{סרטונים}} [http://www.youtube.com/watch?v=rq_DVArJMmI לווית חיים נחמן ביאליק, 1934] - מתוך "יופי של מולדת", סרטו של [[יעקב גרוס]], באתר [[יוטיוב]]}} והואואם נכון האומדן, המדובר בכשליש מן [[היישוב]] כולו. הוא נטמן בבית הקברות טרומפלדור.
 
בשנת [[1937]] העבירה מאניה ביאליק את הבית לרשות העירייה ו"אגודת [[בית ביאליק]]" משמרת את הבית כמוזיאון לפועלו של המשורר. [[אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל|אגודת הסופרים העבריים]] הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר פרי יצירתם של אמנים ישראלים, השעון האגדי המנגן מדי שעה את "[[התקווה]]", [[כתב יד (מקור)|כתבי-יד]] מקוריים של יצירות ביאליק, ואוסף גדול של מכתבים מביאליק ואליו, ובהם מכתבים שכתבו ילדים למשורר.