ויקיפדיה

קורווה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
שמתי תבנית שכתוב כי הערך טרי אבל לא בעבודה. אם לא יהפוך לקריא בקרוב מקומו בטיוטה.
תגיות: הסרה או הוספה של תבנית הדורשת שינוי בערך עריכה חזותית
שורה 1:
{{שכתוב|תרגמת}}
'''קורווה''' (ב[[צרפתית]]: '''Corvée''' מהפועל ה[[לטינית|לטיני]]:corrogare - שמשמעותו "לדרוש") הוא מונח ששימש בחברות ה[[פיאודליזם|פיאודליות]] לציון סוג של מס שנתי לא כספי שה[[צמית]] או ה[[וילן|ווילן]] היה צריך לשלם ל[[מלך]], ל[[וסאל|ווסאל]], לאדון העליון או ל[[השיטה המנוריאלית|אדון הטירה]] על ידי ביצוע עבודות ללא שכר באחוזותיהם. עבודה כפויה זו הייתה בורג בשרשרת המערכת הכלכלית-פוליטית בימי הביניים והיא נולדה בנסיבות המחסור ב[[מטבע]]ות בזמנו. המס שימש כדי להשלים פרויקטים מלכותיים, כדי לתחזק דרכים וכדי לספק עבודה לשימור האחוזה הפיאודלית. ▼
 
היו מבחינים "עבודה כפויה פרטית" - בצרפתית corvée privée ועבודה כפויה ציבורית corvée publique.
▲'''קורווה''' (ב[[צרפתית]]: '''Corvée''' מהפועל ה[[לטינית|לטיני]]:corrogare -"corrogare" שמשמעותו "לדרוש") הוא מונח ששימש בחברות ה[[פיאודליזם|פיאודליות]] לציון סוג של מס שנתי לא כספי שה[[צמית]] או ה[[וילן|ווילן]] היה צריך לשלם ל[[מלך]], ל[[וסאל|ווסאל]], לאדון העליון או ל[[השיטה המנוריאלית|אדון הטירה]] על ידי ביצוע עבודות ללא שכר באחוזותיהם. עבודה כפויה זו הייתה בורג בשרשרת המערכת הכלכלית-פוליטית בימי הביניים והיא נולדה בנסיבות המחסור ב[[מטבע]]ות בזמנו. המס שימש כדי להשלים פרויקטים מלכותיים, כדי לתחזק דרכים וכדי לספק עבודה לשימור האחוזה הפיאודלית.
הראשונה משמעותה הייתה של ימי עבודה (מכונים "ארבאן" arban בפרובינציות אחדות בצרפת) שהיה חייב האיכר לבצע על אדמת האדון - pars dominica. היה מדובר בעזרה לאדון בימי ה[[חרישה|חריש]], ה[[קציר]] וה[[בציר]]. עבודות אלו חייבו לעיתים את השימוש בבעלי החיים שברשות האיכר. ▼
 
▲היו מבחינים "עבודה כפויה פרטית" - בצרפתית corvée privée ועבודה כפויה ציבורית corvée publique. הראשונה משמעותה הייתה של ימי עבודה (מכונים "ארבאן" arban בפרובינציות אחדות בצרפת) שהיה חייב האיכר לבצע על אדמת האדון - pars dominica. היה מדובר בעזרה לאדון בימי ה[[חרישה|חריש]], ה[[קציר]] וה[[בציר]]. עבודות אלו חייבו לעיתים את השימוש בבעלי החיים שברשות האיכר.
 
==היסטוריה==
בחלק מאירופה, בעיקר בדרומה ה-"קורווה הפרטי" corvée privée - ירד בחשיבותו החל מן המאה ה-11 כשעלה השימוש השוטף במטבעות. הוא הצטמצם ללא יותר מיום-יומיים בשנה והיה אפשר יותר קל להחליף אותו בכסף. עם זאת, את צמיתים ואיכרים חופשיים אבל עניים מרודים יכלו להישאר נתונים לעבודות כפויות "כרצונו" של האדון ("corvéables à merci").
 
עם זאת, את צמיתים ואיכרים חופשיים אבל עניים מרודים יכלו להישאר נתונים לעבודות כפויות "כרצונו " של האדון ("corvéables à merci ").
בצפון אירופה וב[[אנגליה]] הקורווה הפרטי נשאר משמעותי לכל אורך ימי הביניים.
שורה 13 ⟵ 15:
====בימי "המשטר הישן"====
*"הקורווה הסניוראלי" (corvée seigneuriale)
 
בצרפת בימי "המשטר הישן" הבחינו "קורווה אישי" (corvée personnelle) באזור המגורים, מהווה מס חובה לא כספי גם אם אין לאיכר נכסים, ו"קורווה ריאלית" (''corvée réelle'' ) המהווה מס חובה בגלל בעלות על אדמות , אפילו אם מגורי האיכר הם מחוץ לאחוזות האדון. הקורווה כלל בממוצע 3 ימי עבודה כפויה בשנה.
הקורווה כלל בממוצע 3 ימי עבודה כפויה בשנה.
 
הקורווה הסניוראלי בוטל בימי [[המהפכה הצרפתית]] ב-[[4 באוגוסט]] [[1789]].
*"הקורווה המלכותי" (corvée royale) כלל עבודות כפויות ציבוריות לצורך תחזוקת התשתיות הציבוריות - דרכים, גשרים, חפירים ותעלות, גדרות, וכו'
בשנת [[1738]] החליט מפקח הכללי של אוצר ממלכה, [[פיליבר אורי]] על קורווה מלכותי כללי לצורך הרחבתה והתחדשותה של מערכת הדרכים הציבוריים בצרפת.
"קורווה הדרכים הגדולות" בוטל עוד בשלהי תקופת "המשטר הישן". לפי רעיון של ה[[כלכלן]] [[האסכולה הפיזיוקרטית|הפיזיוקרט]] [[פייר סמואל דו פון דה נמור]] ([[דופונט]], צווים של שר האוצר [[אן רובר ז'אק טורגו|טורגו]] ביטלו את הקורווה הנ"ל אך הם בוטלו בעצמם ב-[[1776]]. ב-[[1785]] הצליח [[שארל-אלגסדר דה קאלון]] לבטל את קורווה הדרכים באופן סופי.
====במאות 19-20====
עד לתקנון ה"חכירה" (fermage) משנת [[1946]] סבלו החוואים שחכרו אדמות מלחצים שרירותיים מצד בעלי האדמות החכורות. בנוסף לדמי החכירה היה חייב החוואי מספר ימי עבודה ללא תשלום לטובת הבעלים - למשל "שלושה ימי חרישה" (כולל עבודת אדם, סוס וציוד) וכל יום עובד אחר בימי קציר ה[[חציר]]. סוגי קורווה אחרים היו בתחם הובלת העצים ואפילו בהאכלת כלבי בעלי האחוזה.
מיוזמתו של פרנסואה טנגי-פריז'אן שר החקלאות בממשלת הגנרל [[שארל דה גול|דה גול]] ב-1946 הוחלט על חידוש אוטומטי של חוזי החכירה (bail ברבים baux) הגבלת סעיפי הפסקת החוזים על ידי המחכיר (bailleur)
 
עד לשנות ה-1950 נכפו על האיכרים הצרפתים עוד מערכת קורווה בצורת "מסים מקומיים" , אותם יכלו לשלם על ידי עבודות , למשל השתתפות בשיפוץ הדרכים בעזרת סוסים וציוד.
 
====אפריקה המערבית הצרפתית====
שורה 30 ⟵ 32:
 
===רוסיה===
ברוסיה הצארית תופעות הקורווה הייתה נפוצה ביותר, במסגרת שיעבוד בצמיתים על ידי ה[[בויארים]] ונקראה "בארשצ'ינה" .
 
===שרידי קורווה וסוגים אחרים של עבודות חובה ללא תשלום בתקופה המודרנית ועכשווית===
הקורווה נשאר בזיכרון הקולקטיבי העכשווי כסמל לשעבוד האיכרים על ידי הסניורים הפאודלים ועל ידי המונרכיות, כמו מס ה[[מעשר |מעשרהמעשר החקלאי]] (בצרפתית - dîme , בגרמנית - der Zehnte , ברוסית - דסיאטינה, באנגלית tithe) וה[[גאבלה (צרפת)]] (המס על מלח)
במדינות מסוימות חוייבו תושבי אזורים מסוימים לבצע עבודות ציבוריות ללא תשלום כמו למשל פינוי השלגים , בניית אסמים וכו'.
עבודות חובה ציבוריות ללא תשלום נכפו על ידי ממשלות מסוימות כמו למשל במשטר הצבאי ב[[מיאנמר]]
בשנת 2004 ממשלת [[ז'אן-פייר רפרן]] קבע יום עבודה בחג ללא תשלום - כ"יום סולידריות עם הקשישים".
כיום מדינות רבות שמרו את העבודות הציבוריות הכפויות רק למסגרת השירות בצבאי או למסגרות בתי סוהר או מחנות עבודה לאסירים.
השלטון הנאצי בגרמניה כפה עבודות כפייה לאזרחי גרמניה ולתושבי הארצות הכפויות. עבודות פרך נכפו על ידי הנאצים על המוני אסירים מקבוצות אתניות, דתיות, חברתיות או פוליטיות שנועדו לדיכוי או להשמדה (כמו היהודים). גם השלטון הקומוניסטי בברית המועצות, בסין העממית ובארצות אחרות יזם עבודות כפויות ציבוריות על התושבים לעיתים קרובות במסווה של "עבודה התנדבותית" או ייעדו אותם לאסירים כולל אסירים פוליטיים, ולאוכלוסיות שנועדו ל"חינוך מחדש".
 
==קישורים חיצוניים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/קורווה"