ריאליזם סוציאליסטי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|סיבה=ראו בדף השיחה|נושא=היסטוריה|נושא2=אמנות}}
[[קובץ:Womacka Gemeinschaftsarbeit.jpg |שמאל|ממוזער|250px|[[פסיפס]] על מבנה ב[[מזרח גרמניה]] מ-[[1965]]. שילוב אלמנטים תעשייתיים המרכיבים זרוע-ענק של פועל ויונת שלום.]]
'''ריאליזם סוציאליסטי''' הוא סגנון אמנותי בעל [[מטרה (תכלית)|מטרה]] פוליטית, שהיא קידום והעמקה של הרעיונות ה[[סוציאליזם]] וה[[קומוניזם]]. זרם זה הנולד ב[[ברית המועצות]] על פי הוראות הממשל אינו אחיד מבחינה טכנית (כמו ה[[אימפרסיוניזם]] לדוגמה) ויכול לבוא בשלל תת-סגנונות, חלקם נושקים ל[[פוטוריזם]], ל[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] ואף ל[[אוונגרד רוסי]]. המכנה המשותף לכל התת-סגנונות בזרם הריאליזם סוציאליסטי הוא בניית האידיאל של האדם העובד, של צפייה לעתיד טוב יותר ועידוד המלאכה ושבח להצלחתה של החברה. דמותו ה[[רומנטיזם|רומנטית]] של הפועל הייתה דוגמה אישית ולרוב בלטו בה תכונות של חוסן גופני ושמחת חיים. האווירה האופטימית של היצירה הייתה די שונה מהגישה ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליסטית]] שכן לא הציגה את המציאות כפי שהיא אלא כפי שהיא אמורה להיות- כלמורכלומר, [[אוטופיה]].
 
הסגנון נוגע בכל סוגי האמנות: [[אדריכלות]], [[ספרות]], [[אמנויות הבמה]] ו[[אמנות פלסטית]].
שורה 9:
== היסטוריה ==
ברוסיה הצארית התקיימה תקופת פריחה בתחומי האומנות (fin de ciecle). פריחה זו באה לאחר פיגור בתחום לעומת שאר אירופה.
מיד לאחר [[מהפכת אוקטובר]] 1917 השלטונות החדשים החלו לעודד את האמנים לצורך תעמולה והפצה של רעיונות הקומוניזם. בשנים הראשונות הייתה פריחה של סגנונות חדשים באמנות הרוסית: [[אוונגרד]], [[פוטוריזם]], [[קונסטרוקטיביזם (תנועה אומנותית)|קונסטרוקטיביזם]] ואחרים. קבוצות האוונגארד חיפשו לשבור מוסכמות חברתיות, אולם לא בהכרח הזדהו עם המהפכנים הפוליטיים. אולם לא הייתה זו אומנות מגוייסת בשלב זה. החל משנת 1925 הלכה וגדלה מעורבותו של השלטון בתרבות ובאומנותובאמנות. סטלין טען כי על האומנותהאמנות להיות לא-אליטיסטית ולפיכך יש ליצור דברים פשוטים, ברורים, קצרים, בעלי [[מוסר השכל]]. בשנת 1932, עם סיום תוכנית החומש הראשונה, החליט [[סטלין]] על הצורך בארגון מחדש של כל הזרמים והארגונים באמנות בברית המועצות. נאסרו כל הזרמים שלא תמכו ברעיונות השלטון ויצירה אומנותיתאמנותית הותרה למעשה אך ורק מתוך איגודים ממשלתיים. נאסרה כל התאגדות של אמנים ונדרש איחודם של האיגודים הקיימים, מטרה שהושגה בהדרגה עד ל-1940. השלטון הקים את "איחוד הסופרים הסובייטים", "איחוד הציירים הסובייטים", "איחוד המלחינים הסובייטים" וכו'. לאחר התבססות הרעיון שגם תחום זה נשלט על ידי הממשל הסובייטי נוצגנוצר מושג ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] שנבחר בתור הסגנון האמנותי היחיד ויוצרים של אמנות מופשטת ואוונגרדית דוכאו.
 
עצם הגדרת הריאליזם - תיאור מצב כמו שהוא - לא היה נוח לשלטון הקומוניסטי. ספרים של סופרים ריאליסטים מ[[צרפת]], למשל, שתארו את קשיי היום יום של מעמד הפועלים בצרפת, היו אהודים מאוד. אך עיסוק בקשייהם של פועלי ברית המועצות לא הותר ולכן הפך הריאליזם הסוציאליסטי לתיאור מצב אוטופי, עתידני: ייצוג הרצוי ולא המצוי. הנושאים שהוצגו: האדם הפשוט, הפועל או האיכר, מלאי אופטימיות, נושאים מבט אל העתיד. הציורים היו מלאי צבע לרוב. בתחום הפיסול בולטים פסלי מנהיגים וגיבורים ובאדריכלות, הנושקת לסגנון האדריכלות הנאצית, בנייה של "ארמונות תרבות".
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] גויסה האומנותהאמנות הזו להציג את השגי המהפכה למרות הסבל, והואוהיא שימששימשה כלי בידי סטלין ביצירתליצירת זהות לאום סובייטית.
 
לאחר מות סטלין הייתה הפשרה מסוימת בשליטת הממשלה על האמנות, אך לזמן קצר בלבד. בתקופת [[לאוניד ברז'נייב]] מספר אמנים בולטים שלא היו מוכנים להתיישר עם בקוהקו הרשמי באמנות הוגלו מחוץ לגבולות [[ברית המועצות]].
 
רק בתקופת ה[[פרסטרויקה]] החלו לצאת לאור יצירות אשר דוכאו במשך שנים ארוכות ורוב האמנים הגולים חזרו ל[[רוסיה]].