חסידות מונקאטש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מ ←אדמו"רי החסידות: תיקון קישור |
||
שורה 11:
* '''רבי [[שלמה שפירא (מונקאטש)|שלמה שפירא]]''' – נכדו של רבי צבי אלימלך. בשנת [[תרמ"ב]] מונה לרב העיר מונקאטש. כיהן כרב ואדמו"ר עד לפטירתו בשנת [[תרנ"ג]].
* '''רבי [[צבי הירש שפירא]]''' – בנו של רבי שלמה, כיהן בחיי אביו כאב"ד בעיר ולאחר פטירתו מילא את מקומו. קבוצה מחסידיו עלתה לארץ ישראל והתיישבה בירושלים. תחילה נתמכו ה[[חסיד]]ים במסגרת [[צדקת רבי מאיר בעל הנס]] שב[[ירושלים]] אך בעקבות סכסוך על חלוקת התמיכה התפרקה החבילה והוקם בנשיאותו [[כולל מונקאטש ועשרה הגלילות]]. התנגד בחריפות לציונות ולהשכלה. נפטר ב[[יום שני]] של [[חול המועד
* '''רבי [[חיים אלעזר שפירא]]''' ([[1871]]–[[1937]]) – בנו של רבי צבי הירש, מילא את מקום אביו ברבנות ובאדמו"רות. הקים את כולל "תפארת צבי" על שם אביו וייסד את השכונה הקטנה [[בתי מונקאטש]] בגוש ה[[נחלאות]] בירושלים. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] ייסד את ישיבת "דרכי תשובה" על שם חיבורו ההלכתי של אביו. היה מתנגד חריף של [[אגודת ישראל]] וה[[ציונות]]. עמד במחלוקת גם עם [[חסידות בעלז]], [[חסידות ספינקא]], [[חסידות סאטמר]] ועוד.
* '''רבי [[ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ]]''' – בנו של האדמו"ר רבי [[נתן דוד רבינוביץ מפארציווא]] וחתן בתו היחידה של רבי חיים אלעזר שפירא. בשנת תרצ"ז, בגיל 22, נפטר חותנו והוא התמנה לאדמו"ר, תפקיד שממנו פרש בשנת [[תש"ה]]. לאחר מכן שימש רבה של [[סאו פאולו]] שב[[ברזיל]] ומשנת [[תשכ"ג]] רבה הראשי של העיר [[חולון]]. לימים עבר לעיר [[פתח-תקווה]] והקים בית כנסת בשכונת כפר-גנים. כתב את החיבורים "דברי נבונים" על התורה ואת "בינת נבונים" על השואה.
| |||