משה טייטלבוים – הבדלי גרסאות

{{אישיות רבנית

| שם = הרב משה טייטלבוים

| תמונה = [[קובץ:MosesTeitelbaum.jpg|200px|מרכז]]

| כיתוב = הרב משה טייטלבוים

| תאריך לידה = [[1 בנובמבר]] [[1914]]

| מקום לידה = [[סיגט]], [[רומניה]]

| תאריך פטירה = [[24 באפריל]] [[2006]]

| תאריך לידה עברי = [[י"ב בחשוון]] [[ה'תרע"ה]]

| תאריך פטירה עברי = [[כ"ו בניסן]] [[ה'תשס"ו]]

| חיבוריו = ברך משה, דרש משה, מהר"ם ט"ב

| בת זוג = לאה מאיר{{ש}}פעסיל לאה טייטלבוים

| אב = רבי [[חיים צבי טייטלבוים]]

|תפקיד1={{תפקיד מנהיג

| שם התפקיד = אדמו"ר [[חסידות סאטמר]]

| הבא בתפקיד = רבי [[אהרן טייטלבוים]]{{ש}}רבי [[יקותיאל יהודה טייטלבוים]]

}}

}}

רבי '''משה טייטלבוים''' ('''ה"ברך משה"''', [[י"ב בחשוון]] [[ה'תרע"ה]], [[1 בנובמבר]] [[1914]] – [[כ"ו בניסן]] [[ה'תשס"ו]], [[24 באפריל]] [[2006]]) היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות סאטמר|סאטמר]] משנת [[ה'תש"מ]] ועד לפטירתו. כמו כן כיהן בהונגריה כ[[אב"ד]] [[סנטה|זנטה]] ואב"ד [[סיגט]] וכן כיהן במקביל לאדמו"רותו כנשיא [[התאחדות הרבנים]].

 

==ביוגרפיה==

 

בן 11 שנים היה רבי משה טייטלבוים כשנפטר אביו וכעבור שלושה חודשים נפטרה גם אמו. מאז התייתם גדל בבית סבו, האדמו"ר מ[[אויפהרטו|רצפרט]]. בהגיעו לגיל 13 נסע ללמוד בעיר [[קראלי]] אצל דודו רבי [[יואל טייטלבוים]] שלימים נודע כאדמו"ר מ[[סטמאר]]. בבחרותו [[הוסמך לרבנות]] על ידי רבי [[שאול בראך]] רבה של [[קאשוי]]. לאחר תקופה הוכתר לרבה של הקהילה החרדית בעיר [[סנטה]] שב[[יוגוסלביה]], ובשנת [[ת"ש]] השתקע בה. התחתן עם לאה, בת דודו רבי חנוך העניך מאיר אב"ד קערעצקי, חתן בעל ה[[חנניה יום טוב ליפא טייטלבוים|קדושת יום טוב]], ונולדו להם שלושה ילדים.

לאחר המלחמה שב ל[[סיגט]] וניסה לארגן מחדש חיי דת בקרב [[שארית הפליטה]]. במהלך התקופה בה שהה בסיגט נישא בשנית לבתו של רבי אהרן טייטלבוים מ[[חסידות סיגט#ענפים נוספים בשושלת|וואלווא]]. הוא חשש מהשלטון הקומוניסטי החדש והיגר לארצות הברית. שם נפגש עם דודו רבי יואל, שניצל אף הוא מהמלחמה. התיישב ב[[בורו פארק]], בה הקים בית כנסת "עצי חיים סיגוט" על שם אביו.

 

 

חיבר ספר בשם "ברך משה" על התורה ומועדים. בשנותיו האחרונות חלה ב[[מחלת אלצהיימר]]. שני בניו התעמתו ביניהם על הירושה החזויה: אהרן הבכור נחשב כנגוע בשל נישואיו עם בת לשושלת ויז'ניץ האגודיסטית-ציונית, לסמכותן מדי וכמכשול לפיוס עם ה"בני יואל", בעוד שהבן הצעיר יקותיאל יהודה ("זלמן לייב") החל לצבור תמיכה. אביהם השיב את הצעיר מירושלים לוויליאמסבורג בתשנ"ט (1999), במה שהסתמן כמינויו ליורש העצר, אם כי תומכי הבכור טענו שהמהלך נבע מהאלצהיימר ומתככיו של הגבאי הראשי משה פרידמן ("משה גבאי"). רבי משה נפטר בכ"ו בניסן תשס"ו ([[24 באפריל]] [[2006]]), והוטמן בעיר [[מונרו (ניו יורק)|מונרו]] סמוך לדודו רבי יואל. לאחר פטירתו הוכתרו שני בניו, הרב [[אהרן טייטלבוים|אהרן]] והרב [[זלמן לייב טייטלבוים|יקותיאל יהודה]] לאדמו"רים, לשניהם [[חצר חסידית|חצרות ענק]].

 

==צאצאיו==

*בנו האדמו"ר הרב [[אהרן טייטלבוים]]

*בנו הרב חנניה יום טוב ליפא, רב בית המדרש "זענטא" ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]]