עבודה עברית – הבדלי גרסאות

מקובל לקשור את היווצרות תפיסת העבודה העברית עם תקופת [[העלייה השנייה]], אך הסוגיה הועלתה כבר בימי [[העלייה הראשונה]]. בני העלייה הראשונה היו מעטים ועבודת ההתיישבות נזקקה לידיים עובדות רבות. הפתרון היה העסקת פועלים ערביים. הפועלים ה[[ערבים]] היו מוכנים לעבוד בכל תחום תמורת [[שכר]] נמוך, והדבר גרם לריבוי עובדים ערבים ב[[מושבה|מושבות]] היהודיות. העבודה הערבית, סתרה את המטרות והאידאולוגיה הציונית כפי שנתפסה על ידי בני העלייה השנייה, שמטרתה הייתה התיישבות ציונית בארץ ישראל וריבוי יהודים בארץ.

 

 

בבסיס התפיסה של העבודה העברית עומדת גם ההתמודדות עם [[הבעיה הדמוגרפית]].{{מקור}} עוד משחר הציונות עמדה בפניה הדילמה כיצד להגיע לרוב יהודי בארץ ובכך להקים את הבית הלאומי בדרכי שלום. ההתיישבות הציונית יצרה הזדמנויות תעסוקה רבות לפועלים הערביים באופן שבהכרח הגדיל את האוכלוסייה הערבית בארץ באמצעות הגירה חיובית, והגדלת הילודה.{{מקור}}