אפקט מטילדה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←דוגמאות: תיקנתי טעות הקלדה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 1:
[[קובץ:Matilda_Effect.png|ממוזער|אפקט מטילדה]]
'''אפקט מטילדה''' הוא ההטיה הנפוצה בהכרה בתרומה למחקר הנעשית על ידי מדעניות כאשר עבודתן לרוב מיוחסת לעמיתיהן הגברים. המונח נטבע לראשונה ב-1993 על ידי היסטוריונית המדעים [[מרגרט ו' רוסיטר]].{{הערה|{{citation|author=Rossiter Margaret W.|title=The Matthew/Matilda Effect in Science|journal=Social Studies of Science|publisher=Sage Publ.|volume=23|place=London|year=1993|pages=325–341|issn=0306-3127|url=|doi=10.1177/030631293023002004}}}} האפקט נקרא על שם פעילת זכויות נשים ומתנגדת העבדות האמריקאית, [[מטילדה ג'וסלין גייג']] {{אנג|Matilda Joslyn Gage}}, אשר תיארה את התופעה לראשונה בסוף המאה ה-19. אפקט מטילדה קשור גם [[אפקט מתי|לאפקט מתי]] המתאר תופעה בה מדענים מפורסמים לרוב יקבלו יותר קרדיט מאשר חוקרים שאינם ידועים, אפילו כשהעבודה נעשית במשותף או שהיא זהה לחלוטין. רוסיטר מספקת מספר דוגמאות לאפקט: [[טרוטולה|טרוטולה מסלרנו]], רופאה איטלקית (המאה 18–19), כתבה ספרים אשר יוחסו למחברים גברים לאחר מותה והעוינות כלפי נשים אשר שימשו בתור מורות ומרפאות הובילה להתכחשות לעצם קיומה. מקרים מן המאה-20 המדגימים את אפקט מטילדה כוללים את [[נטי סטיבנס]], [[מארי קירי]] (נכללה בפרס נובל לפיזיקה של 1903 רק לאחר התעקשותם של חבר הוועדה – המתמטיקאי השוודי [[מגנוס גוסטה מיטאג-לפלר]] {{אנ|Magnus Goesta Mittag-Leffler}} – ובעלה [[פייר קירי]]), [[ליזה מייטנר]], [[מריאטה בלאו]]
== מחקר ==
שורה 14:
* [[הארייט זוקרמן]] {{אנ|Harriet Zuckerman}} - לאחר שלא קיבלה הכרה כתוצאה מאפקט מטילדה, ניתן לצוקרמן קרדיט על ידי בעלה [[רוברט קינג מרטון]] שחיבר יחד איתה את [[אפקט מתי]].{{הערה|http://garfield.library.upenn.edu/merton/matthewii.pdf}}
* [[מרי וויטון קאלקינס]] {{אנ|Mary Whiton Calkins}} - חוקרת מ[[אוניברסיטת הרווארד]] אשר גילתה כי גירויים שבאו יחד עם גירויים אחרים חזקים יותר, יזכרו בקלות רבה יותר. היא גם גילתה כי משך החשיפה הוביל לזיכרון יותר טוב. ממצאים אלה, יחד עם השיטה שלה לאסוציאציות מזווגות מאוחר יותר יהיו בשימוש על ידי [[ג'ורג' אליאס מולר|ג'ורג' אליאס מילר]] {{אנ|Georg Elias Müller}} ו[[אדוארד טיצ'נר]] ללא שניתן לקאלקינס קרדיט כלל.
* [[מארת גוטייה]]
* [[נטי סטיבנס]] - מחקריה הקריטיים על [[זחלי חיפושיות הקמח]] {{אנ|mealworms}} חשפו לראשונה כי מין האורגניזם נקבע על ידי הכרומוזומים שלו במקום גורמים סביבתיים או גורמים אחרים. סטיבנס השפיעה במידה רבה על הקהילה המדעית במעברם לכיוון מחקר חדש: קביעת כרומוזומי המין.{{הערה|{{Cite book|title=Doing Biology|last=Hagen|first=Joel|publisher=Harper Collins|year=1996|isbn=|location=Glenview, IL|pages=37–46}}}} עם זאת, [[תומאס הנט מורגן]], גנטיקאי מכובד בזמנו, הוא אשר בדרך כלל מזוהה עם גילוי זה.{{הערה|שם=הערה מספר 20161228051441:0|{{Cite web|url=http://news.nationalgeographic.com/news/2013/13/130519-women-scientists-overlooked-dna-history-science/|title=6 Women Scientists Who Were Snubbed Due to Sexism|accessdate=2015-10-04}}}} למרות עבודתה הנרחבת בתחום הגנטיקה, לרוב מתעלמים מתרומתה של סטיבנס לעבודתו של מורגן.{{הערה|{{Cite web|url=https://embryo.asu.edu/pages/nettie-maria-stevens-1861-1912|title=Nettie Maria Stevens (1861-1912) {{!}} The Embryo Project Encyclopedia|accessdate=2015-10-04|website=embryo.asu.edu}}}}
* המתכנתות של [[אניאק]] - המחשב האלקטרוני הראשון. מספר נשים ביצעו תרומה משמעותית לפרויקט הכוללות את: [[אדל גולדשטיין]] {{אנ|Adele Goldstine}}, [[קיי מקנאלטי]] {{אנ|Kay McNulty}}, [[בטי ג'נינגס]] {{אנ| Betty Jennings}}, [[בטי סניידר]] {{אנ|Betty Snyder}}, [[מרלין ווסקוף]] {{אנ|Marlyn Wescoff}}, [[פראן בילאס]] {{אנ|Fran BilasFran Bilas}} ו[[רות טייטלבאום]], אבל ההיסטוריה של אניאק לא התייחסה לתרומות אלו ולפעמים התמקדה יותר בהישגים שנעשו בתחום החומרה על פני הישגים בתחום התוכנה.
| |||