היידוהדהאז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור שפה, ויקיזציה
קישורים פנימיים, עריכה
שורה 8:
|יחידה שלטונית שנייה=[[היידו-ביהר]]
|סוג יחידה שלטונית שלישית=[[נפות הונגריה|נפה]]
|יחידה שלטונית שלישית=נפת היידוהדהזהיידוהדהאז
|מפה={{מממו|הונגריה}}
}}
'''היידוהדהאז''' (ב[[הונגרית]]: '''Hajdúhadház''') היא עיירה ב{{קישור שפה|אנגלית|Hajdú County|[[מחוז האידו}}היידו-ביהר]] הנמצאת כ–10 ק"מ מהעיר [[דברצן]], שב[[הונגריה]]. בשנת 1867 התגוררו בעיירה 207 יהודים. נכון לשנת 1962 חיו בהיידוהדהאז בין 12–15 משפחות יהודיות.
 
== היסטוריה ==
שורה 17:
בסביבת העיר העתיקה נתגלו שרידים של חפצי נחושת מתקופה זו. ב[[ימי הביניים]], במאה ה-14, הייתה בעיר כנסייה בבעלות המלך זיגיסמונד, שמלך באזור. בתקופה זו הוקם על ההר היחידי בעיר בית הכנסת הראשון. עם השנים בית הכנסת נחרב, ועליו נבנתה כנסייה גותית שנחשבה ליפה באזור.
 
במאה ה-16 השלטון הטורקי שלט בהונגריה, והקשה על חייהם של תושבי העיירה. ב-12 בדצמבר 1605 אחד ממנהיגי העיירה, [[אישטוואן בוצ'קה איסטבן (Bocskai István)קאי]], יישב את העיירה, והפך אותה לעיר.
 
בין השנים 1621–1629 ו-1645–1648 השלטון באזור היה הונגרי ולא שלטון זר, ולכן העיר גדלה והתווספו אליה תושבי יישובים מהאזור. ב־15 השנים שלאחר מכן פקד את האזור גל של מחלות ורעב. בגין המחלות החקלאים הפסיקו לגדל את תוצריהם, וזאת הסיבה למותם של תושבי העיר. 
שורה 23:
במהלך המאה ה-19 רבים מהתושבים סבלו בשל הכיבוש הטורקי של הונגריה ופירוקה של הארץ למספר מחוזות.
 
בין השנים 1914–1917 חיו התושבים חיים רגילים ובשקט יחסי. בעיר נבנו מבנים חדשים, ומבנים ישנים חודשו. בזמן זה היידוהדהאז הייתה לאחת משש הערים האוטונומיות במחוז האידוהיידו.
 
בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] הכנסייה שבראש ההר נהרסה בגין הפצצות של [[בעלות הברית]] ועד היום לא נבנתה מחדש.{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:0|{{צ-ספר|מחבר=|שם=פנקס הקהילות – הונגריה- יד ושם ירושלים|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 25495495:1|{{קישור כללי|כתובת=http://www.hajduhadhaz.hu/|הכותב=|כותרת=אתר העירייה|אתר=|תאריך=|תאריך_וידוא=2019-05-15|archive-date=2006-06-13|archive-url=https://web.archive.org/web/20060613213953/http://www.hajduhadhaz.hu/|dead-url=yes}}}}
 
== יהודי היידוהדהאז ==
היידוהדהאז הייתה אחת משש הערים האוטונומיות במחוז האידוהיידו, אשר מורשות להתיר או לאסור התיישבות בהן. ההתיישבות היהודית בעיירה הייתה אסורה עד 1840, מלבד מספר משפחות יהודיות שלהן ניתנו פריבילגיות מיוחדות. במחצית המאה ה-19 הגיעו מתיישבים יהודים לעיירה מעיירות אחרות באזור, כגון: האידושאמשון,[[היידושאמשון]] והיידוסובט האידוסובאטוכן מ[[גליציה|וגאליציה]]. באמצע המאה ה-19, בתחילת ההתיישבות היהודית בעיירה, עסקו רוב היהודים בגידול ירקות ועם הזמן גם במסחר. בשנת 1869, לאחר פילוג הקהילות הקהילה היהודית הגדירה את עצמה [[יהדות אורתודוקסית|כאורתודוקסית]].
 
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] השתתפו בקרבות 75 מיהודי העיר. 11 מתוכם נפלו בחזית. בין השנים 1938–1941 פורסמו חוקי הפליה כנגד היהודים, אשר נועדו להגביל אותם בתחומי הכלכלה והחברה. הרשות המקומית לא הקפידה על ביצוע חוקים אלה, ולכן נפגעה כלכלתם של יהודים רבים. ב־1944 נכבשה העיירה, והיהודים נכלאו בגטו. מאוחר יותר הם הועברו לגטאות בערים אחרות. בסתיו של אותה השנה לאחר הכיבוש הרוסי על העיר החלו ניצולי השואה לחזור אל העיר. אך לאחר [[המרד ההונגרי|מרד 1956]] גם החוזרים החלו לעזוב אותה ועברו ל[[בודפשט]] או עלו ל[[ארץ ישראל]].