יצחק שלו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:לקסיקון הקשרים בדפים המתאימים (תג)
שורה 29:
 
היה חבר [[האקדמיה ללשון העברית]] ו[[ועדת השמות הממשלתית]], וכן כיהן כנציג האקדמיה וכיו"ר הוועדה ללשון השידור ב[[רשות השידור]]{{הערה|{{דבר||המשורר יצחק שלו: מליאת רשות השידור חסרה לא רק שיניים אלא גם חניכיים|1976/07/27|00214}}}}.
 
נודע באהבתו הגדולה ל[[תנ"ך]]{{הערה|{{מעריב||מה נתן לי התנ"ך ביצירתי|1958/09/14|00700}}}}. על ראשיתה, בבית הספר "תחכמוני", סיפר: "היה שם עמנו מורה-מחנך, מר אריה אלקלעי... הלכנו עמו ל[[קבר רחל]] ל[[בית לחם]] ול[[חברון]], וממנו למדנו שתרמיל טיולים שיש בו צידה ואין בו תנ"ך משול לזבחי מתים". שלו ידע את התנ"ך על בוריוֹ. הוא השתתף ב[[חידון התנ"ך]] הראשון{{הערה|{{דבר|סופרי דבר|ויבינו במקרא|1958/08/01|01000}}.}} וזכה במקום השני, אחרי [[עמוס חכם]]. הוא השתתף שוב בחידון השלישי.
 
נפטר ב[[ירושלים]]. על מצבתו ב[[הר המנוחות]] חקקו בניו ובתו את השורה "עבד העיר הזאת", מתוך אחד משיריו על ירושלים{{הערה|{{BillionGraves|יצחק-שלו/22506274|הר המנוחות|יצחק שלו}}}}.
שורה 37 ⟵ 35:
 
ארכיונו האישי שמור ב[[הספרייה הלאומית|ספרייה הלאומית]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/archives/NNL_ARCHIVE_AL003812990/NLI|הכותב=|כותרת=ארכיון יצחק שלו (ARC. 4* 1961)|אתר=באתר הספרייה הלאומית.|תאריך=}}</ref>.
 
בנו, הסופר [[מאיר שלו]], אימץ השקפת עולם שמאלית משל אביו, אך על פי עדותו הדבר לא יצר ריחוק ביניהם. בספרו של מאיר שלו "[[הדבר היה ככה]]" מובאים כמה פרטים אוטוביוגרפיים על יצחק שלו, ומצוטט במלואו שיר שכתב.
 
==עמדותיו==
שורה 90 ⟵ 86:
*"[[תחת התות]]" (תשל"א).
*"ילד היה בירושלים" ([[תשל"ד]]). (ספר ילדים שהרקע שלו התבגרותו בארץ ב[[תקופת המנדט]]).
 
== חיים אישיים ==
נודע באהבתו הגדולה ל[[תנ"ך]]{{הערה|{{מעריב||מה נתן לי התנ"ך ביצירתי|1958/09/14|00700}}}}. על ראשיתה, בבית הספר "תחכמוני", סיפר: "היה שם עמנו מורה-מחנך, מר אריה אלקלעי... הלכנו עמו ל[[קבר רחל]] ל[[בית לחם]] ול[[חברון]], וממנו למדנו שתרמיל טיולים שיש בו צידה ואין בו תנ"ך משול לזבחי מתים". שלו ידע את התנ"ך על בוריוֹ. הוא השתתף ב[[חידון התנ"ך]] הראשון{{הערה|{{דבר|סופרי דבר|ויבינו במקרא|1958/08/01|01000}}.}} וזכה במקום השני, אחרי [[עמוס חכם]]. הוא השתתף שוב בחידון השלישי. בנו, הסופר [[מאיר שלו]], אימץ השקפת עולם שמאלית משל אביו, אך על פי עדותו הדבר לא יצר ריחוק ביניהם. בספרו של מאיר שלו "[[הדבר היה ככה]]" מובאים כמה פרטים אוטוביוגרפיים על יצחק שלו, ומצוטט במלואו שיר שכתב.
 
==קישורים חיצוניים==